האלבום Elis & Tom נחשב לאחד האלבומים החשובים והאהובים ביותר בתולדות המוזיקה הברזילאית, וגם לאחת הפסגות של הבוסה נובה בכלל.
זהו מפגש נדיר בין שני ענקים: הזמרת אליס רג'ינה Elis Regina והמלחין פסנתרן אנטוניו קרלוס ז'ובים Antônio Carlos Jobim. בשנות ה-60 ז’ובים היה כבר אדריכל הבוסה נובה (עם יצירות כמו The Girl from Ipanema), בעוד אליס רג’ינה ייצגה דור חדש, מודרני יותר של זמרים ברזילאים.
נכון שזה אלבום מז'אנר ה"איזי ליסנינג", אבל בשום אופן לא בקונוטציה של הקלילות הנסבלת. האלבום שיצא ב – 1974, חכם ומרגש. אליס רג'ינה היא לטעמי מהזמרות הגדולות בתבל, ולא רק במוסיקה הברזילאית. ההבעה שלה תואמת את המוסיקה של ג'ובים ככפפה. מי ששמע למשל את "קורקובדו" מאה פעמים, חייב לשמוע עוד ביצוע. הפסנתר והקול של קרלוס ג'ובים נכנסים במקומות הראויים, אבל כל עיבוד הוא מלאכת התאמה מעודנת. רג'ינה אמיתית, פיסוק נפלא, הבעה מעומק. זמרות, תקשיבו לדיסק. בית ספר לשירה.
"Águas de Março" הוא לא רק פנינה של אמנות ברזילאית, אלא אחד הגיבושים הקסומים ביותר של רעיון מוזיקלי שהוקלט אי פעם. הדואט האלכימי של ז'ובים ורג'ינה חי בפנתיאון של ביצועי הג'אז הגדולים. שיר הוא יצירת מופת של סינרגיה לירית והלחנתית. השיר נכתב על ידי ז'ובים ב-1972 כדי לעורר את גשמי תחילת הסתיו של ריו דה ז'ניירו.
אנטוניו קרלוס ז'ובים כבר כתב את רוב השירים המגדירים את מורשתו כאבי הבוסה נובה. אליס רג'ינה הופיעה בפתחו בפברואר 1974, כשהיא מלווה בבנה בן השלוש, כדי להקליט את Elis & Tom. השיר "Águas de Março", שפותח את האלבום, הוא הלהיט העמיד ביותר של ז'ובים משלב מאוחר יותר בקריירה שלו; רוב יצירותיו הידועות ביותר, כולל סטנדרטים כמו "הנערה מאיפנמה" (The Girl From Ipanema), "Corcovado" ו-"Desafinado", מופיעות כולן באלבום הבכורה שלו מ-1963, The Composer of Desafinado Plays. שיתופי פעולה עם אמנים כמו סטן גץ ופרנק סינטרה העניקו לז'ובים מידה של סלבריטאיות בארה"ב במהלך אמצע וסוף שנות ה-60 – הבוסה נובה התקבלה בארה"ב הרבה יותר מאשר בברזיל, שם פוריסטים תקפו אותה כפישוט אמריקאי של מוזיקת הסמבה". אולי אין זה מפתיע כל כך שז'ובים ורג'ינה הקליטו את אחד השירים האהובים ביותר בברזיל בלוס אנג'לס. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שרג'ינה שרה בארצות הברית.
ההקלטות נעשו בלוס אנג'לס עם נגני אולפן מהשורה הראשונה. מאפיינים מרכזיים – עיבודים מינימליסטיים, הרמוניות ג׳אז מתוחכמות, קצב בוסה עדין שאינו דומיננטי, שימוש רב בשקט ובמרווחים, ההפקה מאפשרת לקול האנושי להיות הכלי המרכזי. האלבום יצר חיבור בין האלגנטיות המאופקת של הבוסה נובה הקלאסית לעוצמה הרגשית והבימתית של שנות ה-70. התוצאה: בוסה נובה בוגרת, עמוקה ואינטימית יותר.
למה האלבום עובד כל כך טוב? כי הוא מבוסס על איזון נדיר בין אינטלקט מוזיקלי לרגש עמוק, פשטות ותחכום הרמוני, אינטימיות ואוניברסליות. זה לא רק אוסף שירים אלא רגע שבו שני אמנים הגיעו לבשלות מלאה בדיוק באותו זמן.
*** Elis and Tom דורג במקום ה -11 ברשימת 100 האלבומים הברזילאים המובילים בכל הזמנים של מגזין הרולינג סטון .
Elis Regina & Tom Jobim – "Aguas de Março" – 1974
