מה ההבדל בין כתיבה פרוזאית לשירית? קחו את השיר הזה. כתוב הכי פשוט בגוף שני כהספד לחבר. הזיכרונות, הגעגועים, התמונות. הטקסט כל כך לא מיוחד, שנאחזים כבר בשורה סתמית שתקועה כאן: "גם הים זוכר הכל/ הגלים אותו פסקול". זהו ניסיון עקר להיות פואטי בתוך שיר שאינו כזה.
אנחנו בתקופה שהשירים נולדים מתוך מצוקה והזדהות. גם אליעד נסחף בזרם המלנכולי. הוא מייצר גל געגוע החל מהטונים הלוחשים בפתיחת השיר ועד המעבר לטון זעקה דרמטי. המנגינה והעיבוד תומכים בקול המרוגש. אין שום ספק ביכולת של אליעד לבטא באמצעות המוסיקה רגש עצבות עמוק ואמיתי. זהו צורך עכשווי מובן גם אם השיר אינו ייחודי.
אליעד בסוף עוד ניפגש
רק רציתי שתדע/ אתה שוב הופעת לי בלילה בחלום
הזיכרונות ממך מלווים אותי כל רגע/ כלום כבר לא אותו דבר
זה כואב ואין לי מי שיירפא אותי/ השארת רק תמונות, וכל אחת בצבע
געגועים לשיחות איתך/ הכי קשה בסוף היום
אהוב שלי, לך לדרכך/ היית אור גדול
ועכשיו, השיר שלי עצוב/ איך חיכיתי שתשוב
אתה במקום רחוק מכאן/ גם הים, גם הים זוכר הכל/ הגלים אותו פסקול
מזכירים אותך בדיוק בזמן/ ובסוף עוד ניפגש בגלגול הבא
רק רציתי שתשמע/ כמה טוב השארת אחרייך
איך כולם אומרים עלייך שהיית מנצח/ נשארה לי עוד תקווה בלב
ואולי אני ארגיש קרוב אלייך/ שוב, למרות כל הכאב תחיה איתי לנצח
געגועים…
