"שוטף 30" ששר אלי לוי הוא שיר מחאה המשלבת בין רוק אוריינטלי קצבי, הומור חד וקטעי ראפ קומיים. השיר מתפקד כהמנון סאטירי שנוגע באחת מנקודות התסכול המרכזיות של האזרח הישראלי: הבירוקרטיה, הסחבת והניתוק של הממסד הפוליטי והפקידותי.
במקום לבחור בטון דידקטי או דיכאוני, לוי בוחר לצחוק למערכת בפרצוף. המונח הכלכלי "שוטף 30" (תנאי תשלום שבהם הכסף עבור מוצרים או שירותים שניתנו ישולם  30 יום לאחר סוף החודש שבו הופקה החשבונית או בוצעה האספקה) מקבל משמעות כפולה ומגוחכת שמתארת את ההתנהלות האיטית של המערכת ואת תנאי האשראי וההטבות שבהם לכאורה מתעסקים מקבלי ההחלטות, עד כדי "שוטף 120".
השורה החוזרת "פוליטיקאים ופקידים שומרים על התחת, בין כיסא לכיסא מקפיצים אותו בנחת" מציגה בצורה קולעת את תופעת המעבר המהיר מתפקיד ציבורי אחד לשני, תוך התנתקות מהצרכים האמיתיים של האזרח הקטן.
קטע המעבר שבו מנסים "לארגן רפורמה" וקוראים לריקי שתדבר עם החשב, היועצת והאגף (לפני שמתברר שהיא "ירדה לשוק") ממחיש את האבסורד, חוסר היעילות והנפוטיזם הרווחים במערכות הציבוריות.
השילוב של גיטרות רוק אוריינטליות קצביות יחד עם מקצב סוחף יוצר אנרגיה גבוהה.  המוזיקה השמחה החפלאית לא נותנת למאזין לשבת בשקט ומאלצת אותו לזוז, מה שמייצר ניגוד מעניין בין הלחן הקצבי והשמח לבין המילים הציניות והכועסות.

שילוב הקולות, הקריאות ("סטופ!", "מה הבעיה שלכם?") והדיאלוגים הקצרים בתוך השיר (כמו הניסיון "לסדר" מישהו או לפתוח את השלדים בארון) מעניקים לשיר אופי תיאטרלי, כאילו מדובר במערכון מתוך תוכנית סאטירה שקמה לתחייה על בימת המופעים.
השיר מצליח לזקק תחושת תסכול קולקטיבית של אזרחים מול מערכות מסורבלות בצורה שקל להתחבר אליה.
המבנה המקצבי של "שוטף 30, שוטף 60, שוטף 90… לפעמים 120!" יחד עם הקריאה בסוף "בואו נקפיץ להם ת'תחת / בואו נעיף אותם ביחד" הופכים את השיר לממגנט, קליט ומותאם להפעלה קהלית בהופעות או כפתיח לתוכניות אקטואליה.

"שוטף 30” הוא שיר מחאה עממי, קצבי, בוטה ומודע לעצמו. הוא לוקח את השפה של הבירוקרטיה והפוליטיקה הישראלית, מנפח אותה עד שהיא נעשית מגוחכת, ואז מחזיר אותה אלינו כמראה.
הוא אינו מנסה לשכנע באמצעות ניתוח מורכב של המערכת. הוא מעדיף לצייר אותה כקרקס שבו כולם נאבקים על הכיסא, כולם מבטיחים רפורמה, כולם מכירים מישהו שיכול לסדר משהו,  ובינתיים האזרח נשאר להמתין.
הבחירה ברוק אוריינטלי שמח ובקטעי ראפ קומיים מתאימה למסר: במקום להיכנע לתסכול, השיר הופך אותו לאנרגיה, לתנועה וללעג. אבל אותה בחירה גם מגבילה אותו, מפני שהצחוק עלול להפוך לתחליף לחשיבה על מה שצריך להשתנות.

אלי לוי שוטף 30

פוליטיקאים ופקידים
שומרים על התחת
בין כיסא לכיסא
מקפיצים אותו בנחת

שוטף 30
שוטף 60
שוטף 90
לפעמים 120 !! וואי וואי וואי

אפ אפ אפ אפ אפ סטופ!
מה הבעיה ש'כם?
תעשו, תעשו להם רפורמה
אזרחי ישראל
שחר של יום חדש,
מהיום רפורמה
ריקי תדברי עם החשב,
תדברי עם היועצת,
תדברי עם האגף, תדברי תדברי
רגע איפה ריקי? איפה ריקי?
ירדה לשוק
פוליטיקאים ופקידים
שומרים על התחת
בין כיסא לכיסא
מקפיצים אותו בנחת

אפ אפ אפ אפ אפ סטופ!
יש לי רעיון יש לי רעיון!
ברשות הוועדה נקים רשות
תסדר לי תסדר לי תסדר
אתה יודע? אנחנו צריכים אנשים כמוך אצלנו
שיודעים להזיז דברים אתה יודע
תזיז לי תזיז לי תזיז
כמה אתה עושה בחודש?
בוא בוא אלי בוא בוא אלי, בוא

שוטף 30
שוטף 60
שוטף 90
לפעמים 120 !! וואי וואי וואי

אפ אפ אפ אפ אפ, סטופ!
אני יודע, אני יודע,
אני יודע, זוז!
מי אתה?, אני יודע, אני יודע,
מה??!
תוציאו לו תוציאו לו את השלדים מהארון
אכלת מהשקשוקה, הא?
אני אתפור אותך טוב טוב

תביא ת'כיסא, תביא ת'כיסא,
תביא ת'כיסא, תביא ת'כיסא,
תביא ת'כיסא, תביא ת'כיסא,
ת'מלא ת'כיס, כן,
ת'מלא ת'כיס, כן

פוליטיקאים ופקידים
שומרים על התחת
בין כיסא לכיסא
מקפיצים אותו בנחת
בואו נקפיץ להם ת'תחת
בואו נקפיץ להם ת'תחת
בואו נעיף אותם ביחד

אלי לוי פייסבוק