זמרי רוק גדולים הם נושא מוזר לדיון בשנת 2023 בימים שלהקות ענק הן נדירות יותר ויותר, ולא קיימת התופעה של סולן כשחקן הראשי בהצגה.  אלה זמרי הרוקנרול שהעלו את הלהקות שלהם לשחקים, והעניקו השראה לדורות שלמים של זמרים ללכת בשבילים שהם פרצו. האנשים שהשירה, השירים הכריזמה הבלתי ניתנת לתיאור  ובמיוחד עם הנוכחות הבלתי ניתנת להגדרה, המקיפה הכל – עשו את העבודה הגדולה ביותר בהפצת המוזיקה שלהם ושל להקותיהם. אין לתאר את קווין ללא פרדי מרקורי, את הרולינג סטונס ללא מיק ג'אגר, את לד זפלין ללא רוברט פלנט.
מה הופך זמר רוק לאגדי? לא רק הקול. מכיוון שאין הגדרה אחת לרוקנרול, סביר להניח שיהיה קשה להגדיר מה הופך זמר רוק בלתי נשכח, גדול מן החיים. כריזמה בלתי ניתנת לתיאור? זמרי רוק מעולים מעבירים מסר שגורם למאזינים להרגיש מחוברים למוזיקה. זה לא קשור לתווים שהזמרים שרו, אלא חיבור בין המוח, הלב ועוצמות מיתרי הקול. דרושים גם נוכחות בימתית, יכולת לשלהב קהל. ללהקת רוק יש מקדם הצלחה אם לזמר שלהן יש טווח, כוח, ושליטה טכנית, אבל כדי להיות אייקוני באמת הם צריכים גם לפרוץ גבולות, להזיז אותנו רגשית ולהקרין כריזמה בלתי ניתנת להגדרה, שמעמידה אותם במעמד משלהם.  חלק מהדברים אולי ניתן ללמוד או ללמד, אבל סולן אייקוני הוא אדם ייחודי שפשוט לא ניתן להמציא. הצורך שלו לתקשר הוא מעל ומעבר, על טבעי, וכפי שנראה בכמה מקרים, זמרי הרוק הגברים הטובים ביותר בכל הזמנים – נשמעים ונראים על הבמה כאילו הם נותנים את חייהם.
עריכת רשימה של זמרי הרוק הטובים ביותר היא אתגר לא קטן: היופי ו/או הכוח של קול גדול משפיעים על כולנו ברמות שונות, אישיות מאוד.
מי הם עשרת זמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים?

10. קורט קוביין
הקריירה של סולן נירוונה נמשכה רק כמה שנים, אבל אין ספק שהוא אחד מכותבי השירים הגדולים בעשורים האחרונים, אבל לעתים קרובות מתעלמים מכך שהוא היה זמר מדהים. קחו את "Where Did You Sleep Last Night" מתוך Unplugged In New York כדי לקבל דוגמית מושלמת ליכולות הווקאליות המעולות שלו. מעטים הזמרים שאי פעם הצליחו להגיע לתשוקה והעוצמה שהוא יוצק לשיר הזה, המיוחד השורה האחרונה.

9. כריס קורנל
הקול של כריס קורנל טמן בחובו כל כך הרבה עוצמה שבמהלך 20 שנים האחרונות כוכבי על התייצבו כדי לחבור אליו – מחברי Rage Against The Machine ועד לסנטנה, פרל ג'אם ואפילו מפיק ההיפ הופ טימבלנד, שעבד איתו על אלבום הסולו "צעקה" מ-2009. השירה של קורנל הקרינה עוצמות שהגיעו מתחת למיתרי הקול. "תחנת כוח שהרעידה את גג האולם" כתבו על ההופעה שלו. גם מכורי ההרדקור רוק הודו, שעוצמות כאלו נדירות. יש מי שכתבו: "זמר הרוק הטוב ביותר ששמענו אי-פעם". קורנל היה רוקר יפה תואר, יצירתי, פורה. הכרנו אותו מצוין. חמש פעמים הופיע בישראל – עם ההרכבים שלו וגם סולו. מה קרה שם שהוביל למותו בגיל 52?  תקשיבו לביצוע אקוסטי של Pro Shot שמבליט נפלא את קווי המתאר הקוליים שלו. 

8. ג'ון לנון
מבין חברי הביטלס, ג'ון לנון מקבל עדיפות על פני פול מקרטני בבחירת זמרים הטובים ביותר. אגדה בחייו, בטח אחרי מותו, אקטיביסט פוליטי, מוסיקאי נפלא. שיריו היפים.  מתחלקים לשירים פוליטיים נוקבים, בעיקר דרישה ממנהיגי העולם להביא שלום לכל, וישנם שירי האהבה הרגשניים, שבדרך כלל הופנו לאהובתו יוקו אונו. את הבחירה אפשר לזקוף בין השאר ל – Imagine,  השיר המזוהה ביותר עם לנון שהוכיח את כוחו של המסר החיובי הפשוט, שהפך אותו המנון שלום מאחד עולמי.  למרות היותו שיר רגש ששימש כמעט כל קמפיין שלום – הוא לא הפך "שמאלצי". לטקסט החזק חיבר לנון מנגינה רכה. הוא הבין שרק כך, יגיע המסר ליותר אנשים.

7. אדי ודר
בשנת 1990, כשאדי ודר עבד בתחנת דלק, חברו ג'ק איירונס נתן לו קלטת הדגמה של להקת בסיאטל שחיפשה זמר חדש. ודר האזין וחיבר מילים לשלושה שירים ושלח את הקלטת חזרה ללהקה. הם נדהמו, ועד מהרה התבקש ודר להצטרף למה שהפך לפרל ג'אם. אחד השירים בקלטת ההיא, "Alive", נשמע מתוך אינספור חדרי שינה ברחבי אמריקה תוך כשנה. מאז ודר הפך לאחד הזמרים היותר משפיעים ובני חיקוי ביותר ברוק, אבל אף אחד לא התקרב ליללה הפראית שלו. כאן בביצוע Siren.

6. רוג'ר דלטרי
קונצרטים של כוכבים גדולים לעתים רחוקות מובילים לרגעים מוזיקליים שומטי לסת. הקונצרט לניו יורק (The Concert for New York City) בשנת 2001 היה יוצא מן הכלל. רבים כתבו על להקת "המי" The Who כעל זקנים מכובסים שעבר זמנם, אבל מקבץ של ארבעת השירים שהחבורה הגישה הדהים את כ. הם לגמרי גנבו את ההצגה מבעלי משקל כבד כמו דיוויד בואי, פול מקרטני, בילי ג'ואל, אלטון ג'ון, מיק ג'אגר, קית' ריצ'רדס ועוד רבים.
רוג'ר דלטרי היה אז בן 57, אבל השירה שלו כסולן ה-Who הייתה צעירה ועוצמתית כמעט כמו שהייתה ב-40 השנים הקודמות, האפילה על משתתפי האירוע הביצוע שלו ל"Won't Get Fooled Again" היה כזה ששום זמר אינו יכול לחקות.

5. ג'ים מוריסון

בקיץ 1967, "Light My Fire" הגיע למקום הראשון ב-Billboard Hot 100. זה היה רק הסינגל השני של הדורז The Doors, והפך ברגע את ג'ים מוריסון לאחד הזמרים המפורסמים במדינה. כתבו עליו כי השירה שלו נשפכה מסקס, תוקפנות וסכנה. לימים התברר כי מוריסון לימד פאנק רוקרים עתידיים רבים לשיר. "זה היה מרגש, חושני, עוצמתי וניסיוני", אמר פרי פארל על מוריסון. מוריסון מת ב-1971 כשהיה רק בן 27, אבל כל השנים לאחר מכן צעירים עדיין מגלים את שיריו ושומרים על האגדה בחיים.

4. מיק ג'אגר
מיק ג'אגר הוא בן 80, והוא עדיין אחד הזמרים הגדולים בעולם. הוא עושה את זה מאז שהרולינג סטונס פרצו לסצנה הלונדונית ב-1962. אז הוא חיקה את גדולי הבלוז האמריקאים מהדור הקודם, אבל הוא מצא מהר מאוד את הקול שלו. " המנעד הקולי והחוש המלודי שלו ממש מתוחכמים", אומר לני קרביץ. "השירה שלו מהממת, ללא רבב . יש שירים מסוימים שבהם הוא פשוט הופך לאדם אחר. קח את 'אנג'י': נדיר את הטון הזה ממנו, ואני אוהב כשהוא שר פלסטו, כמו ב'Emotional Rescue' או 'Fool to Cry'".

3. בונו
הכינוי של פול הוסון (Paul Hewson) היה במקור Bono Vox, שתורגם מלטינית ל"קול טוב". בהמשך קיצר את זה לבונו. אבל הקול הפך טוב מאוד. הוא עשה את U2 למה שהיא. הוא בולט בשירים רכים ומלאי מצב רוח כמו "Did You Wear That Velvet Dress" כמו שירי רוק אינטנסיביים וקשים כמו "Bullet The Blue Sky" (צפו למטה)  בונו יכול היה לשיר אופרה עם פברוטי, גוספל עם מקהלת הארלם, בלוז עם B.B. קינג ואפילו קאנטרי עם ג'וני קאש. "הוא זמר פיזי, כמו מנהיג של מקהלת גוספל", אמר עליו בילי ג'ו ארמסטרונג. "הוא מתעלה בפראזות המלודיות, הוא הולך למקום מחוץ לעצמו, במיוחד מול קהל, כשהוא קולע את הצלילים הגבוהים האלה. מכאן נובע הכוח האמיתי שלו – זהו בונו הטהור והבלתי מזויף".

2. פרדי מרקורי
פרדי מרקורי מקווין היה גדול מן החיים. קורט קוביין אף הזכיר זאת במכתב ההתאבדות שלו: "כשאנחנו בחזרה לבמה והאורות כבים ומתחילה שאגת ההמונים המטורפת זה לא משפיע עליי כמו שזה עשה לפרדי מרקורי", כתב. "נדמה שהוא מתענג על האהבה וההערצה מהקהל, משהו שאני לגמרי מעריץ ומקנא"
בהופעה של קווין ב-Live Aid -הוא הגיע לפסגת הפסגות, ממנה הדרדר במהלך המאבק של באיידס. קווין הופיעה בשנים האחרונות עם זמרים כפול רוג'רס ואדם למברט, אבל אפילו הזמרים האלה, ברמה הגבוהה ביותר,  לא היו יכולים להיכנס לנעליו של מרקורי.

1. רוברט פלנט
כשהיארדבידס -Yardbirds התפרקו ב-1968, הגיטריסט ג'ימי פייג' רצה להקים להקה עם הזמר הגדול ביותר שהוא יכול למצוא. הבחירה הראשונה שלו הייתה טרי ריד, שדחה את ההצעה. עם זאת, הוא סבר שרוברט פלנט, סולן Band of Joy עשוי להתאים. הוא צדק.
לד זפלין החלה להופיע בסוף 1968, והמעריצים נדהמו מטון קולו של פלנט. לא נשמע משהו טבעי. במשך 12 שנים פלנט עמד בחזית זפלין, אבל כשהמתופף ג'ון בונהם מת ב-1980 הלהקה התפרקה. מאז הם התכנסו למופעים חד-פעמיים, הבולט ב-2007 כשניגנו סט שלם ב-02 ארנה בלונדון – אבל פלאנט סירב בעקשנות לקחת להמשיך. במקום זאת, הוא התמקד בקריירת הסולו שלו – שהגיעה לשיאה ב-2009 כאשר זכה באלבום השנה בטקס הגראמי עבור Raising Sand, אלבום הדואטים שלו עם אליסון קראוס. בהמשך חידש את Band of Joy. צפו בביצוע של Kashmir.

.

Robert Plant Facebook