"שירים של נשמה" בביצועה של אמה זיזה כהן, זוכת "דה וייס": עוסק בחיפוש זהות עצמית ובקונפליקט המורכב שבין הדימוי החיצוני – הציפיות של הסביבה, ההצלחה וההכרה ("היית בחוץ ראית עולם / כולם חושבים שזה מושלם") – לבין התחושה הפנימית של בלבול, חוסר ביטחון ובדידות ("כמעט שכחתי מי אני / ומה עכשיו").
אמה נוגעת בנקודה רגישה של מעבר בחיים: התחושה של להיות "משהו בין אישה לבין ילדה", כלומר להימצא בשלב מעבר שבו אינך כבולה לגמרי לילדות אך עדיין מתמודדת עם הפחדים והאחריות של עולם המבוגרים. השיר מעביר מסר של קבלה עצמית וחמלה ("תקשיבי לי את לא צריכה להתנצל על כל דבר"), לצד ההבנה שמותר גם לא לדעת את כל התשובות.
התרגום של פזמון השיר לצרפתית ("Tout Seule / Je chante seule avec moi même / Soirée dans me salon…") משמש כעוגן רגשי. הצרפתית לא רק מוסיפה גוון מוזיקלי ואירופאי ייחודי, אלא מחברת את המאזין אל שורשיה של אמה ובית ילדותה. המעבר לשפת האם מחדד את התחושה שברגעי הבדידות והדממה בסלון, האמנית חוזרת למקורות ולמקום הכי טבעי וחשוף שלה.
המסר האנושי של השיר מתאים במיוחד לזמרת צעירה: היא אינה חייבת להציג את עצמה כאמנית שכבר מצאה את קולה. לעיתים, דווקא שיר על החיפוש אחר הקול האישי הוא צעד ראשון בדרך למציאתו.
השיר מאופיין בבנייה הדרגתית. הבית הראשון מניח את הרקע והביקורת החיצונית, בעוד הפזמון הפנימי חושף את התמודדות מול השקט. השילוב בין שירה בעברית ובצרפתית מעשיר את היצירה ומבליט את מגוון היכולות הווקאליות והסגנוניות של אמה.
השיר מתחיל בליווי פסנתר רך ועדין המעניק לו גוון אינטימי ומלנכולי, ומתפתח הדרגתית לשיא רגשי ועוצמתי. ככל שהשיר מתקדם אל הפזמון, העיבוד המוזיקלי מתרחב וצומח. הכלים הנוספים שנכנסים לטקסט יוצרים תנופה רגשית ומעצימים את תחושת הדרמה והקתרזיס הפנימי. המעבר מבתים שקטים ומצומצמים מבחינה דינמית אל פזמונים רחבים ופתוחים דורש שליטה ווקאלית גבוהה, ואמה עומדת בכך בהצלחה. הביצוע שלה עובר ממקום של הרהור שקט לצעקה רגשית כנה (ובפרט בשורות החשופות על הבדידות והפחדים), מה שמעניק לשיר נפח ועומק .
צילומים: לירן מור
אמה זיזה כהן שירים של נשמה
וזה ברור את מבינה
הרבה מאוד לא השתנה
היית בחוץ ראית עולם
כולם חושבים שזה מושלם
את פעם שם
ופעם פה
הראש בלופ של מחשבות
של הלילה לילה
הכל מלמעלה
יאללה
שיגידו שאני
לא מספיק הייתי מוכנה
משהו בין אישה לבין ילדה
בין כל האנשים בסוף מצאתי
את עצמי
לבד
שרה עם עצמי לבד
ערב בסלון שירים של נשמה
בסוף זה רק אני והדממה
ובין כל הפחדים
הכי פחדתי מעצמי
כמעט שכחתי מי אני
ומה עכשיו
חושבת מה יהיה לאן מכאן
פנס בודד בחשיכה
תקשיבי לי את לא צריכה
להתנצל על כל דבר
כשאין תשובה מותר לי שיגידו שאני
שיגידו שאני
לא מספיק הייתי מוכנה
משהו בין אישה לבין ילדה
בין כל האנשים בסוף מצאתי
את עצמי
לבד
שרה עם עצמי לבד
ערב בסלון שירים של נשמה
בסוף זה רק אני והדממה
ובין כל הפחדים
הכי פחדתי מעצמי
כמעט שכחתי מי אני
ומה עכשיו
חושבת מה יהיה לאן מכאן
Tout Seule
Je chante seule avec moi même
Soirée dans le salon avec des chansons d'âme
ובין כל הפחדים
הכי פחדתי מעצמי
כמעט שכחתי מי אני
ומה עכשיו
חושבת מה יהיה לאן מכאן
