רותם סלע ואסי עזר חושבים שהם עדיין מצחיקים. אז ככה: מעולם לא הצחיקו אותי, כל שכן – עכשיו. השטויות שלהם נראות מגוחכות יותר על רקע הטראומה שעוברת על ישראל. מבחינתם – הכל כמו שהיה. אז על מפיקי התוכנית להזכיר להם: אנחנו בעידן אחר. ההשתטויות והצחוקים שלהם הם יותר מפאסה. מזיקות לתוכנית. המאמצים שלהם להמציא שטויות נראים עוד יותר מאולצים מבעבר. אז נכון: הכוכב הבא אינה ממציאה עצמה מחדש – בכל מרכיב, אבל אם היא צריכה לעבור ריסטרט – אז המנחים ראויים להדחה.
שולחן השופטים: ההפתעה המרעננת היא עדן חסון. ההבחנות שלו לעיתים מדויקות, לעומת שופטים אחרים שלוחצים כחול כמעט אוטומטית (קרן פלס). חסון צדק כשהעיר  לשי טמינו כי בגרסה שלה ל- Fix You של קולדפליי היא מרחה את השיר, לא ירדה לדקויות עומק כפי ששמענו מכריס מרטין.
ההתחבטות הגדולה  האם לשלוח את אריק סיני לאירוויזיון. אני מעריך כי מפיקי התוכנית כבר עמלים על ההחלטה. אחרי הכל – כל השופטים שפוטים שלו. לפי ההצבעות שלהם הוא ינצח בהליכה את התחרות. סיני מתאים דווקא על רקע מה שעובר היום על ישראל. הוא עשוי לייצג פן יותר רציני ופחות בידור בשיר שיבטא את מה שעבר ועוד עובר על ישראל. נכון: בין המועמדות יש לפחות 3 זמרות מעולות שמתאימות להגיע לשבדיה, אבל אריק סיני הוא חריג של חשיבה מחוץ לקופסה, לא רק גימיק, אלא שינוי שאפילו מתחייב על רקע הנסיבות.

שלמה ארצי מחבר "שיר פרידה" מארח את אריק סיני בזאפה 12.12.18

יונתן ביטון – זן נדיר- הופעת שאנטי בתוספת ראפ מעדכנת לשיר. הצבעוניות והמוזיקליות של ההרכב הופכים אותו למתחרה רציני על שלושת המקומות הראשונים,
דור שמעון – טיפת מזל – יכולת הסלסול שלו גבוהה, אבל לא העניקה פרשנות ייחודית לשיר של זהבה בן.
שי טמינו – Fix You – אני חוזר לכריס מרטין ולקולדפליי. למה לקלקל.
מוריה אנג'ל – A Natural Woman – אמדורסקי חיפש אלמנטים "שחורים" בגרסה של לארתה פרנקלין ובמקום גוספל הוא שמע אופרה. אני דווקא שמעתי את שניהם.
עידו ברטל – לפעמים – הגשה טובה של להיט להקת היהודים, אבל נתוני שירה טובים עדיין לא מייצרים Game Changer (הדחה)
אריק סיני – שיר פרידה – שלמה ארצי הוא שעומד מאחורי השיר הראשון שסיני הוציא לרדיו. 47 שנה אחרי אריק סיני נשמע היום יותר אומנותי , והטונים שלו משדרים יותר עומק אפילו על חשבון המנגינה שהפכה את השיר ללהיט.