כטקסט ה"על מאתיים" של אמדורסקי נשמע יותר אמצעי מאשר מטרה לספר סיפור או מסר. אמדורסקי עושה היום פופ רקיד בלי להתנצל. חשוב לו לשמור על רוח נעורים עכשווית, אווירת מועדון, ושיהיה דאנס בכיף.
השיר? רגעים של פלירטוט על מרפסת, ראש חצי הכרה תחת שמי כוכבים. אסף אמדורסקי את רונן בן חורין חידשו את ימי "הרי את" ו"מנועים שקטים" כקדם, ממשיכים להיות קשובים לסאונדים וההפקות המתדפקות בכל דלתותיהם ומנסים להדביק פערים בשימוש בטכנולגיות מתקדמות בתחום ההקלטה, שאמדורסקי שוחה בהן ומתמקצע מאז סוף הניינטיז בכל הקשור להאוס ודאנס.
מבחינת מלודיה והגשה – הסאונד על כל פעלוליו לא יכול להסתיר – זה הסגנון שלו. זה משוחרר, קליט, ובעיקר מכון מטרה. ה"על מאתיים" עובר מהמרפסת הישר לרחבות, והוא יתקבל גם בברכה על מסלול ה – radio friendly בתנאים של כביש פתוח ללא פקקים. גם על 90 זה יעבוד חזק.
אסף אמדורסקי על מאתיים
לקחת אותי החוצה למרפסת הפתוחה/ תריח את הלילה הוא מופיע בשבילך/ ולרגע מתמשך לא היה בינינו אלא זרם חשמלי
והשמים זהרו הכוכבים התעוררו/ שולחים לך איתותים מפעם
אפשר גם לחפש קרוב/ מתחת אור פנס רחוב
השעון לא יעצור/ אבל הזמן שלנו מים/ עד שיעלה האור/ הלב שלנו על מאתיים
את אפילו לא צריכה/ לעצום את העיניים/ בין היום לבין מחר/ הלב שלנו על מאתיים
עטלפים מתעופפים מעל הפסטה בשדרה/ פתוח או סגור הראש חצי בהכרה
אולי חצינו את הגבול מעבר למותר/ לא יהיה לנו עתיד עד שנמחק את העבר
והשמים זוהרים הכוכבים מתעוררים/ אנחנו לא הולכים לשום מקום
אפשר גם לחפש קרוב/ מתחת צל פנס רחוב
השעון לא יעצור/ אבל הזמן שלנו מים/ עד שיעלה האור/ הלב שלנו על מאתיים
את אפילו לא צריכה/ לעצום את העיניים/ בין היום לבין מחר/ הלב שלנו על מאתיים
