"היו לילות" לא נפרד מעולם מהרפרטואר של אסתר עופרים. מכל הביצועים (ויש עשרות) היא שהפכה את השיר למה שהוא – נצחי, קלאסיקת זמר ישראלי, נוסטלגיה מקומית צובטת. המשיכה לשיר על אותה אהבה שהתרחשה אי שם בטרם מדינה במשעולים שבין דגניה לכינרת. על המאוכזבת שאהובה הבטיח לה בית אך נעלם, נושאת את כותנת התכלת שרקמה לו כמזכרת ללילות שילכו איתה עד סוף ימיה.

יעקב אורלנד שכתב את המילים היה מאוהב בביצוע של עופרים. הוא דיבר על הדקויות בפרשנות, העיבוד המדויק של שמעון כהן. שותפו העיקרי של אורלנד ליצירה במשך כ-35 שנה היה המלחין מרדכי זעירא. את "היו לילות" כתבו בהזמנת התיאטרון הסאטירי "כל הרוחות" שפעל בארץ בתחילת שנות ה-40. הביצוע הראשון של השיר שייך לזמרת התיאטרון שלי שרונה. השיר לפי עדותו של אורלנד, חובר בלילה אחד ב"מועדון המלצרים", אותו ניהל חצקל איש "כסית" ברחוב נס-ציונה בת"א – הרחק הרחק מדגניה וכינרת.

*** בסוף שנות השלושים הוקם בתל אביב תיאטרון סטירי קטן בשם "כל הרוחות".מהתיאטרון הזה פנו ליעקב אורלנד ולמרדכי זעירא לכתוב רומנסות לתכניות התיאטרון – בשכר.  העסק התעכב ונסחב, ויום לפני המועד שנקבע למסירת השיר נפגשו אורלנד וזעירא ב"מועדון המלצרים" אותו ניהל חצקל איש כסית. הם התחילו כמובן לשתות ושום דבר לא התקדם. השעה כבר שתיים אחרי חצות, אין שיר ושניהם כבר היו רחוקים מלהיות "יבשים". אף על פי כן דחף אותם חצקל איש כסית לחדר מבודד במועדון, הביא להם לשולחן חצי ברווז ובקבוק קוניאק, ואמר להם כשהוא חצי ישן: "נו, לעבודה!" לפנות בוקר היה השיר מוכן והראשונים שלמדו ושרו אותו היו המלצרים העייפים של המועדון, ששרו ומיהרו כל אחד הביתה לישון.
את "היו לילות" ב"כל הרוחות" שרה זמרת בשם שֶׁלִי שָׁרוֹנָה, והשיר נפוץ במהרה כאשר זמרות רבות צירפו אותו לרפרטואר שלהן, בהן: חנה קיפניס, חנה רובינא, לאה דגנית, יוספה שוקן, שושנה דמארי, חוה אלברשטיין ואילנית. יעקב אורלנד אמר שזו שהִפְלִיאָה מכולן בביצוע הייתה אסתר עופרים,  שגם קראה לתקליטה הראשון בשם "היו לילות".
הביצוע של אסתר עופרים היה השיר הראשון שהיא שרה כסולנית. חנוך חסון שהיה מנהל המחלקה למוסיקה עממית ברדיו והִרבה לפעול לחידוש שירים שנשכחו, שמע את צמגד העופרים,  והתלהב מאד משירתה של אסתר עופרים. הוא החליט שהיא תשיר אותו לבד, ונקבעה הקלטה בבית הרופא. ביום ההקלטה הגיעו הנגנים, שמעון כהן עיבד את השיר לתזמורת שהייתה די גדולה, וכשהתחילו להקליט התחילה אסתר עופרים לבכות. היא כל כך התרגשה מהמילים הנפלאות של אורלנד ומהלחן הנפלא לא פחות של זעירא, עד שלא יכלה לעצור את הבכי. אחרי קצת עידוד ותמיכה הוקלט השיר בהצלחה והקלטה זו נחשבת לביצוע היפה והטוב ביותר
שיש לשיר הזה.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא,
בַּמִּשְׁעוֹלִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,
עָמְדָה עֶגְלַת חַיַּי הָעֲמוּסָה.

וְהוּא נִגַּשׁ: שִׁמְעִי אֵלַי, קְטַנְטֹנֶת,
אֲנִי בָּנִיתִי בַּיִת לְשִׁבְתֵּךְ,
אַתְּ תִּרְקְמִי בָּעֶרֶב לִי כֻּתֹּנֶת,
אֲנִי אֶנְהַג בַּיּוֹם אֶת עֶגְלָתֵךְ.

הוֹּא הָיָה אָז בָּהִיר וְגָבוֹהַּ כְּזֶמֶר,
הוּא נָהַג עֲגָלוֹת לַשָּׂדֶה הָרָחָב,
וַאֲנִי לוֹ כֻּתֹּנֶת הָיִיתִי רוֹקֶמֶת,
כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
וְהוּא אֶת הָעֵצִים בַּגַּן הֵעִיד,
אֶת הַשְּׁבִילִים בֵּין דְּגַנְיָה לְכִנֶּרֶת,
כִּי רַק אוֹתִי יִשְׁמֹר לוֹ לְתָמִיד.

הָיָה הוֹלֵךְ וְשָׁב אֵלַי קוֹדֵחַ,
הָיָה נוֹשֵׂא דְּמוּתִי מִמּוּל פָּנָיו,
הַגִּידוּ נָא, הֲיֵשׁ בָּכֶם יוֹדֵעַ
אֵי אָנָה זֶה הָלַךְ לוֹ וְלֹא שָׁב?

אָז הָיִיתִי בּוֹכָה, אָז הָיִיתִי נִדְהֶמֶת,
בְּשָׂדוֹת רְחוֹקִים עוֹד הָלַכְתִּי אֵלָיו,
אָנֹכִי עוֹד נוֹשֵׂאת כֻּתָּנְתּוֹ הַמְּרֻקֶּמֶת,
כֻּתֹּנֶת שֶׁל תְּכֵלֶת עִם פֶּרַח זָהָב.

הָיוּ לֵילוֹת, אֲנִי אוֹתָם זוֹכֶרֶת,
אֲנִי אוֹתָם עַד סוֹף יָמַי אֶשָּׂא.