נחזור להתפייט על ליל סתיו. איך כתבו פעם על עונות השנה. "ליל סתיו" הוא אחת הדוגמאות היפות לזמר העברי הקלאסי, שבו לחן לירי, מילים ציוריות ורגש מאופק מתחברים ליצירה הנושאת עמה עצב עדין וגעגוע.
הקול של אריק איינשטיין הוא משב סתווי נוסטלגי שמחבר גם היום לעונה שאחרי הקיץ. ככה לא כותבים היום. המנגינה נוסכת עצב של סתיו, למי שאכן חש בתחושה הזו, לבטח – חיים צור ז"ל שחיבר אותה. צור, בוגר האקדמיה למוסיקה שלח את השיר יחד עם חיה כהן לועדה שבחרה את השירים של פסטיבל הזמר והפזמון ב-1966. משה וילנסקי שקיבל את השיר, ביקש ממנו לערוך שינויים בפזמון שיהיה יותר אטרקטיבי. התחרות התקיימה במוצאי יום העצמאות בבנייני האומה בירושלים בהנחיית יצחק שמעוני. המנצח על התזמורת היה משה וילנסקי והמפיקים חנוך חסון, גיל אלדמע ויצחק שמעוני. בתחרות התמודדו עשרה שירים וכל שיר הושמע בשני ביצועים. "ליל סתיו" זכה במקום הראשון. ביצוע אחד היה של אריק איינשטיין, השני של יפה ירקוני.
חיה כהן, מחברת המילים, סיפרה על העבודה המשותפת והמשלימה בינה ובין צור ועל הקשר המיוחד שבין הטקסט שכתבה למנגינה שהלחין צור: "חיים הצליח לתת בפזמון את הביטוי שאני ניסיתי להעביר במילים ולהסביר שעיקר השיר הוא בפזמון. הוא הצליח להרקיע איתו עם המנגינה, כך שזה מודגש כל כך, וזה מאוד מצא חן בעיני".
המיוחד בשי הוא המתח בין עצבות לבין האפשרות להתחדשות. הטקסט עוסק בסתיו, עונה המקושרת לפרידה, להתכנסות ולחלוף הזמן. אחד מסודות הקסם של "ליל סתיו" הוא יכולתו של חיים צור לכתוב מנגינה לירית וזורמת, שנשמעת טבעית כמעט כמו דיבור. המלודיה בנויה כך שהמילים יכולות להישמע כשירה אישית ואינטימית, ולא כהכרזה דרמט המשפטים המוזיקליים מאפשרים למאזין לחוש תנועה מתמשכת, המזכירה את נשירת העלים ואת משב הרוח. המעבר מן הבית לפזמון יוצר תחושה של התרחבות רגשית, ולא רק חזרה על מנגינה קליטה. יופיו של הלחן הוא בכך שהוא מצליח להיות נוגה בלי להיות קודר.
בשנת 1966 הופק תקליטון, משותף לאריק איינשטיין ויפה ירקוני. התקליטון כלל ארבעה שירים, וכלל דואט של אריק ויפה. הרומנטיקה של פעם.
חזרנו לשיר 60 שנה אחרי הקלטתו המקורית בביצוע משתתפי "זהו זה". הביצוע הקבוצתי של חברי "זהו זה" עומד מול הקול הסולני של אריק איינשטיין . כאשר מבצעים מחדש שיר מוכר כל כך, עומדות בפני המעבד שתי אפשרויות מרכזיות.הראשונה היא לשמר את אופיו המקורי, את הלחן ואת המסגרת ההרמונית, ולתת למבצעים להעניק לו פרשנות אישית. השנייה היא להכניס שפה מוזיקלית חדשה, למשל באמצעות הרמוניה עשירה יותר, מקצבים מודרניים או מרקם אינסטרומנטלי שונה. לשתי הדרכים יתרונות, אך במקרה של "ליל סתיו" יש חשיבות מיוחדת לשמירת המרחב סביב המלודיה. העיבוד של אמיר לקנר עשה את שני הדברים. בזכות לקנר שירים ישראלים רבים זוכים לחיים חדשים ב"זהו זה" בעיבודים חדשים וכמובן בהרמוניה הקולית של חברי "זהו זה".
אריק איינשטיין – "ליל סתיו"
זהו זה – ליל סתיו
וְרוּחַ עֶרֶב לוֹחֵשׁ בַּלָּאט
לָךְ נַעֲרָה זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁל סְתָו
שְׁקִיעָה חוֹלֶמֶת בְּאוֹר זָהָב
אַט־אַט נוֹשֶׁקֶת לְעֵבֶר סְתָו
זוֹ מַנְגִּינָה שֶׁעֶצֶב בָּהּ שֶׁל סְתָו
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
בִּשְׁמֵי הָעֶרֶב כּוֹכָב נוֹלַד
שׁוֹלֵחַ חֶרֶשׁ אֵלַיִךְ בַּת
נִצְנוּץ שֶׁל פָּז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רָז שֶׁל סְתָו
וְאַתְּ פּוֹסַעַת בְּתוֹךְ הַסְּתָו
וְאַתְּ חוֹלֶמֶת עַל הָאֶחָד
שֶׁרַק אוֹתָךְ, שֶׁרַק אוֹתָךְ יֹאהַב
יֵשׁ נִגּוּן שֶׁעוֹלֶה מִן הַסְּתָו
וּמַרְעִיד מֵיתְרֵי הַזָּהָב
שֶׁל חֲלוֹם שֶׁנִּשְׁכַּח
וְיָשׁוּב וְיִפְרַח מֵחָדָשׁ
