אריק סיני לקח את שירו של מיכה שטרית (מ-2001) לחלקה שלו. מהות גרסת הכיסוי נמצאת בעומק שירת תוגתו, בעיבוד שמקים את השיר לתחייה בגרסתו הכבדה. זהו שיר אישי, מופנם ופיוטי, שמציג רגע של התנתקות כואבת – לא מתוך כעס, אלא מתוך כניעה שקטה, עייפות נפשית וחיפוש שחרור. זה שיר על ריחוק רגשי, אבל כזה שעדיין טעון באהבה שנסוגה לאחור.
השיר נפתח ונסגר באותו בית – מבנה מעגלי שמחדד תחושת חֲזָרָתִיּוֹת, עומס הרגשי ותקיעות: הוא הולך, אך נשאר עם עצמו, מסיים – אך לא מתרוקן באמת. הים בשיר אינו נוף רומנטי אלא מרחב שקט, כבד, כמעט שומם. בהליכה אל הים הוא לא מבקש שלווה, אלא כמו הולך לתוך חלל ריק שבו הוא מאבד את עצמו – "בשפל גאוותי, ריק כמו צדף" הצדף הוא קליפה ריקה – פעם היה בתוכה חיים, עכשיו רק צליל הד.
"לא נשבר על סלע, לא ניתז כמו מים" – זו אינה סצנת פרידה דרמטית. הוא אינו מתפרץ, לא קורס, רק מתרחק בשקט, כבד, כאילו משלים עם העובדה שאין תיקון. לא מאשים, לא מתחנן אלא פשוט מתרחק בשקט. הוא לא לוחם, הוא עייף: "הולך כבד", לא זורם, לא משתחרר.
את תחושת הכבדות הזו מצליח אריק סיני לשדר בקול הבריטון העמוק שלו באמינות גבוהה. העיבוד האט את גרסת המקור של שטרית, התחבר בצורה מתואמת לטון השירה הנמוך, המהורהר של סיני. גם התזמור האקוסטי, בו בולט צליל מפוחית בנגינת פטריק סבג, העניק לשיר פריכות שמעמיקה את הנרטיב.
*** שיר ראשון מאלבום קאברים של אריק סיני בהפקת פטריק סבג ויהל דורון שנולד בהשראת אלבומי הקאברים של ג'וני קאש – American Recordings/
אריק סיני נמנע ממך
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ וְהוֹלֵךְ אֶל הַיָּם
בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף
לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם
הוֹלֵךְ כָּבֵד, לוֹחֵץ עַל הַחוֹל.
יוֹרֵק מוּל הָרוּחַ וְחוֹטֵף בַּפָּנִים
כְּמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מוֹצִיא מִבִּפְנִים
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ, אֲנִי נִמְנָע מִמּךְ
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ וְהוֹלֵךְ אֶל הַיָּם
בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף
לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל
