אריק סיני אינו "לאונרד כהן הישראלי" כפי שכינתה אותו בפזיזות רותם סלע, כי הוא לא משורר ולא יוצר לפחות ברמתו . nms abh: בנוכחות הקולית שלו מצליח סיני בגרסאות כיסוי לשחזר את הצבע הקולי של כהן. אי אפשר לעשות את כהן יותר טוב מכהן. ב-2007 כתבתי על ערב של סיני שהוקדש כולו לשירים של כהן. סיני סיפר בתחילת הערב, כי החליט לא ללכת על תרגומים של כהן לעברית, מאחר שזה היה מסבך את ההפקה. הוחלט שהולכים על כהן באנגלית, שזה כביכול הכי נכון. אלא שכאן – גילה אריק עוד דבר – שהוא "שבר את הלסתות" כדי לבטא את האנגלית של השירים. זה לא רק עניין של הלסתות, כי באנגלית, מה לעשות, אתה מזכיר-מתכוון יותר למקור, וגם אריק יודה שזו בעיה להתעסק עם מקור ששמו ליאונרד כהן.
היו שירים שהאנגלית יצאה לו בסדר, אבל היו גם נפילות, כשהאנגלית נשמעה קצת פחות. אבל בואו נעזוב את עניין האקצנט. האמת היא שלא הכי משנה אם זה עברית, או אנגלית, פקשוש שם או פה. העניין הא בביצועים עצמם, וכאן הרגשתי אז שסיני מתהלך בתוך שדה מוקשים. הייתה לי תחושה לאורך כל הערב שהוא מנסה לעשות את כהן אחד לאחד במקום לתת יותר את איך אריק סיני מפרשן את ליאונרד כהן, ואת זה כמעט לא קיבלתי.
מזלו של סיני שהשירים שבחר מהרשימה של כהן כל כך יפים שקולו היפה בליווי של התזמורת בניצוחו של עמוס בן דוד ועם שתי זמרות ליווי – הצליח לייצר מצעד קולח להיטי כהן לשירה בציבור – ב"הרקידי אותי עד סוף האהבה", "סוזן", "הללויה", "קח את הולס", "מעיל הגשם הכחול". כתבתי אז כי לא איכפת לי לחכות שנה ושנתיים כדי לקבל מסיני בעיקר ערב שירי כהן מתורגמים לעברית ולשמוע אותו שר כהן ולא אריק סיני שר דמוי כהן.
עברו מאז 16 שנה, והנה אריק ב"הכוכב הבא" חוזר לכהן בלהיט הכי גדול שלו – "הללויה" הגם שהוא אינו משתחרר מהבס הנמוך והמחוספס של כהן – סיני הוא היום בוגר ובשל מאי פעם, וגם כשהוא עולה חולה לבמה, הוא מצליח להגיש את השיר רהוט ועמוק ומעניק עוצמה משלו לשיר.
האם ייבחר לייצג את ישראל באירוויזיון? הוא ישמח, רק שלא ייקחו בחשבון את הגיל שלו. ואולי נהפוך – בגלל היותו חריג בגיל, בקול, בייחוד האומנתי שלו שאינו תואם מאפייני התמודדות באירוויזיו. הייצוג שלו את הכחול-לבן יכול להיות יותר מאשר גימיק, אלא ייצוג איכותי בשנה שאנחנו לא ממש רוצים לחגוג. אריק יכול לספר את הסיפור של ישראל נכון לעכשיו כסטורי טלר איכותי.
ב"הכוכב הבא", דצמבר 2024-2023. חושף סיני איכויות כפי שלא נחשפו לאורך כל הקריירה שלו. לוקח שירים לחלקתו המלו-מלנכולית בביצועי עומק סיני מתרפק בלי מלודרמות על השירים. יש לו גוון קול עמוק היא של סינגר ששר את הקאברים כסונגרייטר, בפרשנות שמגלה מחדש את השירים. אני רואה מצב שילכו איתו עד הסוף וישלחואותו לתחרות במקום עוד זמרת צעירה ומוכשרת, ויש כאלו רבות בהכוכב של השנה.
אור כהן – Take MeTo Church שליטה פנומנלית בקול, גם מוכחות בימתית מדליקה. מועמדת להגיע לשוודיה.
שי טמינו "מה אתה רוצה ממני" – בחירת שיר לא מדויקת למידותיה.
דור שמעון – "עם ישראל חי" – זהו את ההבדלים בינו בין אייל גולן. כמעט שום דבר ממנו. מצד שני – שיר שלא דורש פרשנות אישית.
מיקה משה – Baby One More Time למרות האנגלית הצולעת – אחת המועמדות להתחרות על המקומות הראשונים.
אוראל רביד – "אבסורד" – הגשה Cool מופנמת משהו של השיר. אמדורסקי צבע אותו באדום כי לא בגללו אלא בגלל ארצי.
עדן גולן The Climb – זמרת ליגת על יודעת לחלק אנרגיות בין שירה חזקה לשקטה. מועמדת רצינית לזכייה. רק שלא יכניסו לה עברית.
יונתן ביטון – "פחד אלוהים" אוהב יותר את הביצוע המקורי של כפיר צפריר. הכחול של אמדורסקי נבע מהשיר, לא מהזמר.
ליאן בירן – "אף אחת" מרשים הטון הנמוך שלה, אבל השיר אינו מתאים לגיל שלה., וכן הפרשנות היתה חסרת עומק.
אריק סיני – "הללויה" קשה להעניק ערך מוסף לשיר מול לאונרד כהן, אבל למרות שעלה חולה – הצליח לעשות את זה.
אריק סיני שר לאונרד כהן
