הסט הזה, שהוקלט בהופעה חיה בווילג' ונגארד ב-25 ביוני 1961, נחשב לפסגת יצירתו של ביל אוואנס ושל הטריו שלו. הוא סיכם את מה שנודע כדיוקן "מלא" מוקדם של ביל אוואנס. מעט מאוד בדברי ימי הג'אז של פסנתר-טריו הגיעו אי פעם לבהירות הביצוע שאוונס עשה בהקלטות האלו בהשתתפות הבסיסט סקוט לאפארו והמתופף פול מושיאן. הרכב זה היה משמעותי במיוחד, שכן לאפארו, שהיה אז בן 25 בלבד, נחשב לאחד הבסיסטים החדשניים והמשפיעים ביותר בג’אז. זוהי אחת ההקלטות האחרונות של לאפארו, שנהרג בתאונת דרכים שבועות ספורים לאחר ההקלטה.
“Waltz for Debby” מאופיין בסגנון מלודי ולירי, בשילוב בין רגישות מופנמת לבין סווינג וירטואוזי. עבודת הפסנתר של אוואנס נחשבת לאינטליגנטית ועמוקה, כשהוא משתמש במהלכים הרמוניים מורכבים ובאימפרוביזציות עדינות ומעודנות.
בין הקטעים הבולטים באלבום נמצא כמובן הקטע “Waltz for Debby” עצמו, שהוא אחת היצירות המפורסמות ביותר של אוואנס, המוקדשת לאחייניתו הצעירה. עוד קטעים מרכזיים הם “My Foolish Heart”, “Detour Ahead”, ו-“My Romance”.
האלבום זכה להערכה עצומה בקרב מבקרי מוזיקה וחובבי ג’אז, והוא נחשב לאחת ההקלטות החיות החשובות ביותר בתולדות הג’אז. הוא מדגים את השילוב המושלם בין הפסנתר המלודי של אוואנס, הנגינה החדשנית של לאפארו, והקצב המופנם של מושן. האלבום ממשיך להיות אהוב ומוערך עד היום, והפך לנקודת ציון משמעותית בקריירה של אוואנס ובתולדות הג’אז בכלל.
“Waltz for Debby” הוא דוגמה מרהיבה לכוחו של ביל אוואנס כיוצר וכמבצע, והוא נותר עד היום אבן דרך במוזיקת הג’אז המודרנית.
