המחזמר גבירתי הנאווה – My Fair Lady מאת לרנר ולואו נחשב לאחת מאבני הדרך של המיוזיקל המודרני. הסיפור מבוסס על המחזה “פיגמליון” מאת ג׳ורג׳ ברנרד שו, ועלה לראשונה בברודוויי בשנת 1956. מאז הפך לאחד המחזות המבוצעים והמצוטטים ביותר בעולם.
עיבודי ג’אז למחזמר הזה הם אחד המקרים הכי בולטים, שבהם מחזמר ברודווי הפך כמעט מיד ל“סטנדרט” ג’אז שלם. כבר באמצע שנות ה־50 התחילו כמה מהשמות הגדולים של הג’אז לקחת את השירים של פרדריק לואי ואלן ג’יי לרנר, ולעבד אותם בצורה חופשית יותר, עם הרמוניה מורחבת, סווינג, ולעיתים גם בוסה־נובה, או בלדות איטיות. האלבום החשוב ביותר: Shelly Manne & His Friends (1956) הוא כנראה האלבום הכי משפיע בהקשר הזה.
הוא נחשב ל־האלבום הראשון, שבו כל החומרים מגיעים ממחזמר אחד ומבוצעים כג’אז מלא. ההרכב כלל את שלי מאן Shelly Manne – תופים, אנדרה פרווין André Previn – פסנתר (הכוח המוביל בעיבודים), לירוי וינגר Leroy Vinnegar – קונטרבס. הם לקחו שירים כמו “I Could Have Danced All Night” ו -“On the Street Where You Live”, והפכו אותם לסטנדרטים אימפרוביזטיביים בשינויי טמפו (למשל בלדות שהפכו לסווינג איטי), הרמוניות מורחבות מאוד ביחס למקור.
במרכז המוסיקה ביפו קיבלנו גרסה תוצרת ישראלית למחזמר עם הרכב על, שכלל את נעה לוי – שירה, עמית פרידמן – סקסופונים, אלי מגן – קונטרבס, איתן איצקוביץ – תופים, עדי רנרט – פסנתר ומי שעשה את העיבודים של המופע.
למה דווקא My Fair Lady? כמה סיבות שהפכו את המחזמר הזה ל“מכרה זהב” לג’אז: מנגינות מאוד “שיריות” וברורות. קל לאלתר עליהן, הרמוניה יחסית פתוחה לשינויים, פופולריות עצומה בשנות ה־50, יצא בדיוק בתקופה שבה ג’אזיסטים התחילו לעשות “אלבומי קונספט”.
הכל כמעט התנקז להופעה הזו בזכות העיבודים של עדי רנרט ש"הרימו" להרכב ובמיוחד לזמרת המצוינת, נעה לוי, ישראלית שמתגוררת בסאן פרנציסקו, שהוציאה לאחרונה אלבום שנקרא Portrait In Evans, שמוקדש כולו לאגדת הג'אז ביל אוואנס.
פעם ראשונה שאני שומע את הזמרת נעה לוי. היא מוכרת אולי יותר מהופעותיה בסן פרנציסקו, אך היא מבקרת תדירה בבריטניה ובישראל. ההגשה שלה No Dull Moment. סערת שירה, מצליחה לעצב מחדש סטנדרטים מוכרים. שומרת על המלודיות המקורית, אך מעניקה להן פרשנות אישית. בעלת שליטה בתזמון, באינטונציה וביכולת להאריך משפטים מוזיקליים באופן טבעי ומלא הבעה, בסקטינג, בחיבור נהדר עם הנגנים ובנוכחות תיאטרלית מלאת אנרגיה.
ההרכב השיג איזון מצוין בין כיבוד המורשת הג'אזית של שירי המחזמר, גם בהענקת חיים חדשים למנגינות שנעה לוי רקחה מהם ביצועים נפלאים.
עונג ג'אז טהור.
צילומי סטילס: מרגלית חרסונסקי
המחזמר My Fair Lady בעיבודי ג'אז עם הזמרת הנפלאה נעה לוי On The Street Where You Live
Wouldn't It Be Lovely
I've Grown Accustomed
Could Have Danced All Night
Get Me to the Church On Time
"ברד ירד בדרום ספרד"








































תגובה אחת
Adi's arrangements and free piano playing gave fresh take on this timeless show, and Noa's beautiful voice and emotional authenticity brought the show to life.