“דיפלומט” של בן אל תבורי ועידו בן דב הוא שיר פופ־ים תיכוני עכשווי בקצב מרקיד, שמלביש טקסט של שבר רגשי וכעס זוגי על הפקה קליטה ומעודכנת. יש כאן דיסוננס מכוון: אתה יכול לרקוד – אבל המילים כואבות, מאשימות, ולעיתים אפילו ציניות.
הטקסט נשען חזק על דימויים שמבטאים עולם של סודיות, משחקי כוח ותחכום – “ג׳יימס בונד”, “קלפים”, “קוד”, “דיפלומט”, “הורדת עוקב”, “על ג׳ין וספרייט”, “סיגריה פרלמנט” – יומיום צעיר, רשתות. זה יוצר תחושה של מערכת יחסים כמשחק אסטרטגי: מי שומר סוד, מי בוגד, מי מפוצץ ראשון. חלק מהשורות מרגישות יותר כרשימת אייקונים תרבותיים מאשר התפתחות רעיונית. יש וייב – אבל לא תמיד עומק.
הדובר (דוברים) מציג עצמו כמי שניסה “לשחק דיפלומט” – להיות מאופק, לבלוע, לנהל את הקשר בזהירות. השבירה מגיעה בפזמון – “נמאס לי לשחק ת׳דיפלומט”. הוא מוותר על הפיוס, עובר להאשמה ישירה, משחרר זעם
הדמות הנשית מתוארת באופן חד־ממדי – בוגדת, לא נאמנה, פרועה, לא מתביישת. אין כמעט מורכבות או אחריות משותפת, וזה מחליש את האמינות הרגשית.
המוסיקה הקצבית קליטה, אגרסיבית המילים “בלי טקט”, “על אוטומט”, “לא מתביישת” יוצרות רצף של האשמות קצרות שעובדות מוזיקלית – פחות ספרותית, יותר אינסטינקטיבית.
מה עובד?:שני קולות גבריים משלימים זה את זה. תחושה של חזית אחידה מול אותה דמות נשית. מה פחות? אין באמת דיאלוג ביניהם הדואט מרגיש יותר כמו חלוקת תפקידים טכנית מאשר מפגש אמנותי כלומר: זה דואט שעובד מסחרית, פחות נרטיבית.
ההפקה העכשווית עושה לשיר הרבה חסד: – קצב מרקיד, ביט שמתאים למועדונים ולפלייליסטים, ניגוד מעניין בין שמחה חיצונית לטקסט מריר, שיר שמצליח להיות “כואב אבל רוקד”, טקסט לא מעמיק, קלישאות ושמות מותג במקום רגש מורכב, הצגה של דמות נשית שטוחה, דואט שלא מנצל עד הסוף את החיבור.
“דיפלומט” הוא שיר פופ יעיל וחכם שיווקית, עם אנרגיה טובה וקריצה תרבותית ברמת הווייב והאינסטינקט יותר מאשר ביצירה שנשארת לאורך זמן.
בן אל תבורי ועידו בן דב דיפלומט
ריח טוב
תיק ורוד
לא
היית שומר ת׳ך בסוד
נ׳י שומר על הקוד
ג׳יימס בונד
קלפים את שומרת קרוב
את הלב שלי על הולד
מזוודות
הורדת עוקב לא השארת עקבות
רוקד עם דמעות
בלילות
תופס
אותך בין השורות
אני ואת מאותו זן
לא הכי מאוזן
פיצוצים כל הזמן אין סוף
עם כל הכבוד
עברנו זמנים
סיפרנו הכל
איך הפכנו זרים
מיליון טעויות
ואלף שקרים
עם אפס אחד
את אמרת זה אני
נמאס לי לשחק ת׳דיפלומט
כי את
לא שומרת אמונים ולא שבת
נשרט
ירית
עליי מילים על אוטומט
בלי טקט
תגידי לי איך את לא מתביישת
את אוהבת זה מלוכלך
אוהבת לעשות את זה בטבע שלך
משהו בך היה נראה לי משובח
עשית לי רע
שוב את על ג׳ין וספרייט
משחקת אותה היי סוסיי
לא מפסיקה להתקשר אלי
הוד מעלתך
כבר אין לך מה לתת
שרופה אצלי אל תשלחי אפילו מה קורה
סיגריה פרלמנט
על דרך סלמה
עוד ערב שנגמר לבד עושה לך מר בלב
עם כל הכבוד
עברנו זמנים
סיפרנו הכל
איך הפכנו זרים
מיליון טעויות
ואלף שקרים
עם אפס אחד
את אמרת זה אני
נמאס לי לשחק ת׳דיפלומט
כי את
לא שומרת אמונים ולא שבת
נשרט
ירית
עליי מילים על אוטומט
בלי טקט
תגידי לי איך את לא מתביישת
