סימנתי כאן לא מעט ריגושים מחודשים. למשל, מס.6 באוסף "מלחמת אזרחים", בלדה בביצוע כמעט מושלם של האקסל שזועק: אני לא זקוק למלחמת אזרחים". שיר שמתחיל בנעימת מערבון של אניו מוריקונה ונבנה בהמשך נפלא. זה כולל סולו דיסטורשני מרעיד לבבות של סלאש.
רשימה חלקית של מעוררי ריגושים כאלה: "סוויט צ'יילד או' מיין", "פרדייז סיטי", "נוקינג און הבנס דור", "דונ'ט קריי", "ליב אנד לט דאיי","נובמבר ריין","סימפטי פור דה דוויל".
בואו נגיד את זה בלי הרבה התפתלויות: גאנס נ' רוזס הייתה ונשארה אחת מלהקות הרוק הטובות בכול הזמנים. באוסף הזה הבאד בוייז מאל.איי נשמעים כהרכב שנולד לזה, לעשות אחלה רוקנ'רול, שיוצא מהראש-מהדם-מהבטן.
רק להקשיב לביצוע של "פרדייז סיטי" עושה את האוסף שווה לרכישה. זה מחזיר לאווירת האיצטדיונים של פעם, עם מכנסי העור של האקסל, הבנדנות האדומות. אחרי הכול, גאנס נ' רוזס היו לא רק מטפורה לסקס-סמים-רוקנ'רול. הם הראו שזוהי דרך חיים. לא סתם גחמה אופנתית. כשאקסל זועק: "אני רוצה לראותך מידמם" או "ברוך בואך לג'ונגל", זה הוא הכי אותנטי. גם בשירים השקטים כ"נובמבר ריין", "סוויט צ'יילד או' מיין" זה אקסל רוז שאני מאמין לו.
אם לקחת בחשבון, שכמעט אף אחד מאלבומיה של גאנס נ' רוזס לא הגיע לרמה של "תיאבון להרס" (1987) – הגרייטסט היטס הוא אוסף אולטימטיבי למי שרוצה לקבל את התמצית המשובחת של הלהקה הזו.

ההופעה בישראל 2017

Guns N' Roses – Sweet Child O' Mine