ג'ו לובאנו, הטנוריסט, יליד קליבלנד, הוא בנדלידר מטבעו, מצטיין בסאונד סקסופון מלא נשמה. כאן הוא מפעיל ביג-בנד שבמרכזו עומד הקוורטט שלו. בהרכב תופעת הסקסופון הטנור של בוסטון, ג'ורג' גרזון (George Garzone), החצוצרן בארי ריס (Barry Ries), הפסנתרן ג'ון היקס (John Hicks) והמתופף לואיס נאש (Lewis Nash).
לג'ו לובנו, יש צליל גדול ומלא שאי אפשר ללמוד בבית הספר.הוא התגבש בשנים של הופעות ועבודה כנגן וכמנהיג. זו ההופעה השלישית שלו שהוקלטה במועדון הג'אז האגדי Village Vanguard בניו יורק. תשעת הקטעים משלבים את הסאונד הגדול של הלהקה הגדולה עם הגמישות האלתורית של הלהקה הקטנה. ההרכב כולל את תופעת הסקסופון הטנור של בוסטון, ג'ורג' גרזון (George Garzone), החצוצרן בארי ריס (Barry Ries), הפסנתרן ג'ון היקס (John Hicks) והמתופף לואיס נאש (Lewis Nash).
הרפטואר – פוסט-בופ, תשעת הקטעים משלבים את הסאונד הגדול של הלהקה הגדולה עם הגמישות האלתורית של הלהקה הקטנה. בין שאר הקטעים כ"פוקוס" ו"פיתיון טוב" של טד דמרון, "אחרי הגשם" של קולטריין, "הספר החום הקטן", בלדה של אלינגטון ו"לאורה" הסטנדרט המוכר, וגם האוונגרד "ביום הזה" המנוגן וירטואוזי.
בצליל סקסופון הנשמה של לובאנו הנגנים מפיחים חיים חדשים בקטעי פוסט-בופ מלהיבים. מה שעושה את ההקלטה הזו למיוחדת ומלהיבה הוא האיזון בין התזמור המובנה לחופש האלתור. מה שעושה אותו פחות אטרקטיבי זה הסאונד הקצת מרוח-עמום באחדים מהקטעים. מהקלטה מודל 2002 דורשים קצת יותר.
רביעיית ג'ו לובאנו On This Day -במועדון בלו נוט מילאנו
