איך מגשרים על פער דורות גדול? נונו (26) אתגרה בדואט את גידי גוב (74) בשיר קליל שמכיל הגות לא קלה. היחס בין הזמן למהות החיים הוא שאלה פילוסופית עמוקה שמלווה את האנושות. ניתן לבחון את הנושא מנקודות מבט שונות — פילוסופיות, רוחניות ואפילו אישיות. זו שאלה שכל אחד מאיתנו נדרש לענות עליה בעצמו. עבור חלק, הזמן הוא מסגרת שבתוכה מנסים לממש חלומות וליצור, ועבור אחרים הוא תזכורת לחיות ברגע. כך או כך, ההבנה שלנו את הזמן מעצבת את הדרך שבה אנו חיים את חיינו. את המסקנה על "אותו משחק ידוע של הזמן" לקחו למקום שמתכתב עם מוסיקת פולק אמריקנית ומרגיש מנוטרל זמן.
את השיר נונו כתבה במיוחד לגידי כאוסף זכרונות של שיחות שלה עם אביה ז״ל. המנגינה והקצב הקלילים והנגישים הם מהלך שיש בו תחושה של קבלת המציאות כפי שהיא. הקולות נפגשים בהרמוניה יפה, כשהשריקה המתלווה היא אמצעי נוסף לריכוך האווירה. סוג של קלילות שמשרה אווירה מנחמת, מחממת לב ומשחררת.
גידי גוב ונונו היי את תסריט ובימוי – אדם גבאי ונעמי אהרוני גל
היי את / הכל בסדר
חוץ מכל מה שממש ממש לא
כשאת בתוך החדר/ אפשר לדמיין
עולם בלי גבולות
היי את/ זה לא פשוט כאן
כולם חיים בסיפור מסוים
אולי יהיה יותר קל / אם תספרי לך סיפור
ותחיי אותו גם
הימים עוברים / קצב לא סביר
מכניסים ואז / מוציאים אוויר
יורד הגשם/ צומח גן
אותו משחק ידוע של הזמן
היי את/ הגעגוע
כל פעם נצבע בצבעים אחרים
הזמן בכיוון הידוע
לפעמים שוכחים לפעמים נזכרים
הימים עוברים / קצב לא סביר
מכניסים ואז / מוציאים אוויר
יורד הגשם/ צומח גן
אותו משחק ידוע של הזמן
יורד הגשם/ צומח גן
אותו משחק ידוע של הזמן
היי את / מה שקשה לך
כנראה יתחלף בקשיים אחרים
זה לא מנחם או משמח
אבל זה המצב ככה כולם אומרים
הימים עוברים / קצב לא סביר
מכניסים ואז / מוציאים אוויר
יורד הגשם/ צומח גן
אותו משחק ידוע של הזמן
יורד הגשם/ צומח גן
אותו משחק ידוע של הזמן
היי את
