דורון טלמון שרה על ימי התום של פעם. הבר של הקיבוץ, כדור אורות עשן, טי-שירט ישנה, תחנת האוטובוס. הדברים שהוא אמר לה ("את יפה כמו מקודם".) למרות השריטות שאספו – התחושה היתה של עולם יפה, חסר דאגות – בביישנות דיברנו קצת/ מהכל צחקנו לא היה אכפת/ סביבנו ציר כדור הארץ מסתובב". החייאת העבר מנקודת ההווה יוצרת טווח רגשות מהתרפקות ועד אידיאליזציה.
טון שירתה של טלמון כמו גם המנגינה ספוגים בגעגועים. הקצב מוציא לנסיעה לאחור בנתיב הזמן. מוסיקה של משב רוח מלטף מן העבר. פולק רוק של כליון נפש לימים אחרים, אבל נשאר על אותו ציר רגשות חסר אמירה שמתייחסת לעכשיו. כדור הארץ אמנם ממשיך להסתובב על צירו, אבל משהו בכל זאת השתנה בו. "ג'יין בורדו" אינה מתייחסת לשינויים בין אז להיום. נשארת רכה, מתרפקת ונעימת זמר בהתייחסות לימים ההם בקיבוץ. זו גם התחושה שמעביר השיר. היא אינה משקרת, אבל היא משאירה אותך מעט קריר, עוברת ליד ואינה מחלחלת.
ג’יין בורדו טי שירט בימוי ותסריט: עומר אלוני
לא רחוק הרבה מכאן/ שם בוודאי עצר הזמן/ בבר של הקיבוץ עם הבנות
בחוץ הכל היה לבן/ בפנים כדור אורות עשן/ רקדנו מול עיניים בוחנות
ישבנו אז בתחנה אוטובוס מגיע פעם בשנה/ הגג פתוח והקור נמס בלב
בביישנות דיברנו קצת/ מהכל צחקנו לא היה אכפת/ סביבנו ציר כדור הארץ מסתובב
אותה טישירט ישנה/ שמה אודם/ אתה אומר לי את יפה כמו מקודם
כל השריטות שאספנו בלב/ עדיין ציר כדור הארץ מסתובב
וכשהקיץ בא זהוב, איתו גם חשק לאהוב/ ישבנו על המים חבורה
על המזח כמו פרחים/ מלא ביקיני בצבעים שמחכים לבריזה הקרירה
ישבנו אז בתחנה אוטובוס מגיע פעם בשנה/ הגג פתוח והחום לוהט בלב
בביישנות דיברנו קצת/ מהכל צחקנו לא היה אכפת/ סביבנו ציר כדור הארץ מסתובב
אותה טי שירט ישנה/ שמה אודם/ אתה אומר לי את יפה כמו ממקודם
כל השריטות שאספנו בלב/ עדיין ציר כדור הארץ מסתובב
נשארנו שם עד סוף היום/ כל שאיפה נדלק בינינו אור אדום
הגג פתוח/ השפתיים רועדות/ מחכים בתחנה אוטובוס מגיע פעם בשנה
שלא יגיע לא אכפת לי לחכות
אותה טישירט ישנה/ שמה אודם/ אתה אומר לי את יפה כמו מקודם
כל השריטות שאספנו בלב/ עדיין ציר כדור הארץ מסתובב/ עדיין ציר כדור הארץ מסתובב
