מדי פעם מופיע קול חדש עם השילוב האלכימי של יופי שברירי ופואטיות – כזה שיש לו את הכוח לגרום לזמן להיראות כאילו עצר מלכת. זהו אותו קסם שהפך את עמודי התווך של המוזיקה האלטרנטיבית, ג׳ף באקלי ולורה מרלינג, למה שהם, ואותה איכות בוקעת מכל תו שג׳ייקוב אלון, יליד סקוטלנד, מפיק.
המוזיקה של אלון, זוכה פרס המבקרים של הבריטס 2026 ופרס "מרקורי" 2025, נטועה במסורת הפולק העדינה, המבוססת על נגינת אצבעות עדינה בגיטרה, ויש בה תחושת על־זמניות. הסיפורים הקוויריים שלהם על תהליך איטי של גילוי עצמי וחקירה רומנטית כוללים גם רגעים לעיתים שוברים לב אך תמיד יפהפיים, שמכניסים לתוך השילוב נקודות ייחוס מודרניות ומודעות עצמית. הסינגל Liquid Gold 25 נקרא על שם בקבוק פופרס (נוזל שנמצא בדרך כלל בבקבוקונים קטנים. החומר אינו נשתה אלא נשאף דרך האף כאדים) .השיר Sertraline שחותם באירוניה עדינה את האלבום הבכורה הקרב מאזכר לאחת התרופות נוגדות הדיכאון הנרשמות ביותר בבריטניה (“את עייפה / טוב, מי לא, מותק / זה המחיר של להיות ערה.”)
המגע העדין של ג’ייקוב אלון בנושאים של פנטזיה, חלומות ואהבה מורגש באופן אותנטי לאורך In Limerence, כאילו הוא מרפא את עצמו דרך כתיבת השירים, ולא מתאר חוויות ממרחק. הכנות והשקיפות הזו, יקרות ערך ממש כמו זהב.
האלבום In Limerence – מושג המתייחס למצב הביניים של אהבה שאינה נענית — מבסס את האיכות השמיימית הזו ביצירה שיש בה את כל הסימנים לאלבום קלאסי מודרני, מאמן שנראה כי הוא רק בתחילתו של משהו מיוחד מאוד. אלבום בכורה מהפנט שמבסס את אלון כקול חדש וייחודי בסצנת הפולק הבריטית.
ג'ייקוב אלון In Limerence השיר Don't Fall Asleep
