מותם של דונה סאמר ורובין גיב מהבי ג'יז החזיר את הדיסקו לכותרות. הדיסקו הוא אחד הסגנונות הבולטים בתחום מוסיקת הריקודים לדורותיה. פריחתו ושגשוגו בולטים במהלך השבעים, עם להיטי ענק כ- "Love to love you baby" של דונה סאמר, המיקס Never can say goodbye של גלוריה גיינור. שיא פופולריותו בין השנים 1977-9 בעקבות הלהיט הקולנועי "שגעון המוסיקה" ("Saturday Night Fever") עם ג'ון טרבולטה, שפסהקול שלו הניב להיטי דיסקו בביצוע להקת הבי-ג'יז.
הדיסקו צמח על רקע השגשוג של הריתם נ' בלוז, הסול (Soul) והפאנק בראשית השבעים. הוא הדגיש את הביט מעל לכל – אפילו מעל השיר והזמר. שמו של הז'אנר הזה נלקח בפשטות מהמילה הצרפתית "דיסקוטק" discotheque. דיסקוטק הוא מועדון ריקודים שניגן אך ורק מוסיקה לריקודים. רוב הדיסקוטקים בניו-יורק זוהו עם קהילת ההומוסקסואלים. הדי-ג'ייז במועדונים התמקדו בתערובת של סול ופאנק מאופיינים בגרוב כבד אבל גם עם אלמנטים לטיניים כמו סלסה.
רק אחרי שהדיסקו התביית בדיסקוטקים, נכנסו לתמונה גם תחנות הרדיו ובבעקבותיהן חברות תקליטים שנכנסו להפקות מיוחדות לדיסקו, גם כאלה שנוגעות חזק בפופ.
אבל אלבומי דיסקו לא היו מעולם אטרקציה. פרח במיוחד תחום תקליטי ה-12 אינץ', שאפשרו לדי-ג'ייז למתוח את השירים לרמיקסים, לשחק במהירויות במקצבים.
על הגל עלו בזמנם אפילו הרולינג סטונס, בלונדי ובמיוחד הבי-ג'יז, אבל הדיסקו הצמיח כוכבים שזוהו איתו – דונה סאמר, צ'יק, אנשי הכפר, קיי סי והסאנשיין בנד. עם זאת, הדיסקו אינו ז'אנר של זמרים-כוכבים אלא של מפיקים, שחלקם אף כתבו את השירים.
הדיסקו איבד גובה עם תחילת השמונים, אבל מעולם לא מת. הוא השתלב באוספי דאנס, נשאר במועדוני הדאנס, מוקסס לדאנס-פופ, להיפ הופ, להאוז ולטכנו.
הבי ג'יז – Stayin' Alive
