כאשר דיפ פרפל הוציאו את אלבום האולפן השלישי הנושא את אותו שם ביוני 1969, הקריירה של הלהקה האגדית הייתה במצב רעוע למדי.  האלבום יצא כשנה אחרי הופעת הבכורה שלהם, Shades of Deep Purple, שהולידה סינגל – גרסת כיסוי לשיר "Hush" של ג'ו סאות', שהגיעה לחמשת המקומות הראשונים בארה"ב
הלחץ להמשיך את ההצלחה  כנראה גרם למוזיקאים חסרי הביטחון של הלהקה לירות שירים לכיוונים רבים ("Chasing Shadows", כפי שניסח זאת השיר הפתיחה הקצבי האינטנסיבי של האלבום) בתקווה להתחבר ללהיט השני החמקמק. כתוצאה מכך, קטעי האלבומים הבאים נעו בין השיר הבארוקי הקלאסי של "Blind" דרך האיכויות הבלוזיות של "Why Didn’t פושר לבלדה של דונובן "Lalena", לחומרים שאפתניים הרבה יותר, מבטיחים מבחינה אמנותית, אך מאתגרים מבחינה מסחרית כמו "Fault Line/The Painter" ו-"April" בן 12 הדקות, שרבים מהמאזינים חשו שהוא איפשהו בין פוסט-פסיכדליה לרוק מתקדם מעצב.

“April” היא היצירה השאפתנית והבולטת מעל שאר השירים.   את April כתב ג’ון לורד (שהיה מושפע מאוד ממוזיקה קלאסית) בשיתוף עם ריצ’י בלקמור.היא נחשבת לאחת היצירות האמנותיות והקלאסיות ביותר של הלהקה בשנים המוקדמות שלה. היא  משלבת אלמנטים קלאסיים עם רוק מתקדם – כולל חלק תזמורתי המבוצע ע”י כלי מיתר וכלי נשיפה.
“April” מורכבת משלושה חלקים עיקריים: פתיחה אינסטרומנטלית עם גיטרה נקייה,  המשך בקטע תזמורתי סימפוני בסגנון מוזיקה קלאסית  ובסיום רוק מלודי עם שירה
זה היה האלבום האחרון של הרכב להקה, לפני השינויים המשמעותיים בהרכב עם כניסת איאן גילן ורוג’ר גלובר. הוא לא זכה להצלחה מסחרית גדולה בזמנו, במיוחד בבריטניה, אך נחשב לאבן דרך בהתפתחות המוזיקלית של Deep Purple לקראת הכיוון הקשוח והעוצמתי של In Rock (1970).

0חברי הלהקה באלבום:  ריצ’י בלקמור – גיטרה, ג’ון לורד – קלידים, עוגב, פסנתר, איאן פייס – תופים, רוד אוונס – שירה, ניק סימפר – גיטרת בס

דיפ פרפל Deep Purple עם היצירה April