"תמו ימיך כבת ערובה", שר דניאל סלומון לארצו. "את הרי כאן להיות חפשיה". ברקע נשמע קולו של דוד בן גוריון מקריא את מגילת העצמאות. המנגינה והמילים של טרובדור שקולו רועד כשהוא שר "לפעמים כשאת נשברת/ נסדקת בך האדמה/ קולי מרים כדי לקרוא לך/ לאן בדיוק את ממשיכה" וגם "להילחם אני יודע/ לאן שאת לא תשלחי/ אך לא אתן לאיש אף פעם/ להפוך אותך נגדי".
סולומון שר את השיר בקול ניחר, בטון קודר. נשמע שכל מילה יוצאת מעצמותיו. כל עומק הכאב והחרדה יוצאים מקרבו.
זה ללא ספק השיר החזק ביותר שיוצא ממחנות המפגינים נגד ההפיכה המשטרית של נתניהו ולוין. סלומון אינו מרים דגל בזעם, אינו יוצא אל עבר הבריקדות והמכתזיות. הוא מביע הכי אותנטי את התחושה העמוקה שלו כבן הארץ הזו. חרד לגורלה. עדיין יש בו אמונה בה: "ולפעמים אני יודע/ שמבעד לחשיכה/ עוד מתחבאת אותה ילדונת/ ביישנית ועצובה".
*** דניאל סלומון: השיר שלפניכם הוא שיר אהבה וכאב למדינה הזאת שלנו. של כולנו. זאת שבה אנחנו מרשים לעצמנו להיות בלתי נסבלים אחד לשני, כי איכשהו כולנו מרגישים שהיא רק שלנו. אבל היא בעצם איננה באמת שייכת לאיש, האדמה רק מונחת שם בזמן שאנחנו נלחמים על רעיונות ללא שום יכולת להכיל זה את זה. אני לא הצבעתי ליושבים למעלה כעת, אבל קיבלתי את תוצאות ההצבעה, אך אינני מקבל את הכוחניות כלפיי ואת תחושת הבעלות עליי, השיסוע והרצון לדכא אותי רק בגלל דעותיי. אף אחד מאיתנו לא בעל הבית והמלחמה שלי היא כנראה בדבר בו האמנתי תמיד – התחשבות, הבנה והיכולת להקשיב קצת מעבר למשבצת בה רק אני עומד. לא תמיד הצלחתי אבל לפחות נסיתי"
דניאל סלומון חפשיה
הו ארצי המיותמת/ אין לך אב ואין לך אם/ בדרכייך אני פוסע/ את יופייך אני נושם
ולפעמים כשאת נשברת/ נסדקת בך האדמה/ קולי מרים כדי לקרוא לך/ לאן בדיוק את ממשיכה
הו ארצי הטי לי אוזן/ את שפתך אני דובר/ גם אם דברי קשים מאבן/ לא אשתוק לא אתעוור
להילחם אני יודע/ לאן שאת לא תשלחי/ אך לא אתן לאיש אף פעם/ להפוך אותך נגדי
תמו ימייך כבת ערובה/ אז למה פנייך עוד באדמה/ ועל שפתייך דמעה מלוחה/ את הרי כאן להיות חופשיה
הו ארצי ראשך הרימי/ ליבך נושא אלפי פצעים/ אלפיים שנות אש ועופרת/ מסתירות את הפנים
ולפעמים אני יודע/ שמבעד לחשיכה/ עוד מתחבאת אותה ילדונת/ ביישנית ועצובה
תמו ימייך כבת ערובה/ אז למה פנייך עוד באדמה/ ועל שפתייך דמעה מלוחה/ את הרי כאן להיות חופשיה
ולפעמים אני יודע/ ככלות הכל אומר לך כך/ כל אוהבייך ושונאייך/ הרי כולם רוצים אותך
