האלבום של הסקסופוניסט האמריקאי דקסטר גורדון, שהוקלט בשנת 1963 נחשב לאחד מאלבומיו הטובים ביותר. האלבום הוקלט בפריז עם הרכב יוצא דופן של נגנים אמריקאים, בהם הפסנתרן באד פאוול, הבסיסט פייר מישלוט, והמתופף קני קלארק. גורדון, שנודע בנגינת הבי בופ והארד בופ שלו, היה בשיאו בתקופה זו, והאלבום מהווה תיעוד נהדר ליכולותיו המוזיקליות. באמת אחד מנגני הסקסופון הטובים בכל הזמנים.
דקסטר גורדון היה אחד הסקסופוניסטים האמריקאים הבולטים של תקופת הבי בופ/ vut ועבר לפריז בראשית שנות ה-60 כחלק מגל מוזיקאים שחיפשו סצנה תומכת יותר מהסצנה האמריקאית. בפריז הוא מצא קהל מעריץ ואווירה תרבותית ששימשה קרקע פוריה להשראה וליצירה. Our Man in Paris נולד מתוך סשן הקלטות ספונטני יחסית, והוא כולל כמה סטנדרטים מוכרים של ג’אז.
בין הקטעים באלבום – Scrapple from the Apple – סטנדרט מאת צ’רלי פרקר שמאפשר הצצה לסגנון הבי בופ הווירטואוזי של גורדון, Willow Weep for Me – בלדה איטית ורגישה המדגישה את היכולת של גורדון לשחק עם מלודיות באיטיות ובתשומת לב רבה, Broadway – קטע מהיר ומלא חיים שמדגים את הדינמיות של ההרכב ואת האנרגיה שבה הופיעו יחד, A Night in Tunisia –מאת דיזי גילספי, מציע שילוב של מבנה מזרחי ואווירה מרעננת.
גורדון "בוער" כמעט בכל הקטעים – ביטויים שלמים ורעננים הזורמים מהסקסופון שלו/ הטון של ובהיר ורענן, הפרייזינג. ללא דופי וכל הלהקה נשמעת כאילו הם נהנים מאוד,במיוחד .פאוול שמציג נגינה מדויקת בקווים מלודיים שלו מורכבים גם סווינגיים.
Our Man in Paris זכה לשבחים רבים עם צאתו ונחשב לנקודת שיא בקריירה של גורדון. המפגש עם מוזיקאים אחרים מהסצנה הפריזאית העשירה את הצליל שלו, ויכולת האלתור שלו בלטה במיוחד באלבום הזה. גם היום, נחשב האלבום לאחת מההקלטות הטובות ביותר של גורדון ולתזכורת ליכולת המוזיקלית שלו בתקופת מגוריו בפריז.
