חיפשתי מה עושה נוי פדלון בחללית של אופיר מלול. בכלל, מה פשר ה"חללית" הזו? הרי היוצר (מלול) לא ייעד לה שיר הקשור לאזור ביקום שמחוץ לכדור הארץ. פדלון בסך הכל מקוננת עוד קינת אהבה של אוהבת שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה או ממי שהיא ירתה עליו את כל החיצים שלה. הקליפ מנסה לקשר אותה בכל זאת לחלל אבל זה נראה לא יותר מפעלול מלאכותי וסתמי.
לעצם העניין: פדלון בוכיה, שולפת כל מיני משפטים על מערכת יחסים רעועה, שגורמת לה לצאת לנסיעה "עם האוטו" (עברית לא תחום התמחות של משרבט הטקסט) ללא מטרה ברורה, מצטערת ואף מתחרטת על פגיעה באהוב, מייחלת לשינוי בהתנהגותו. הנרטיב המקושקש מחפש הצלה בסלסול האוריינטלי הרגשני.
יש לנוי פדלון מזל שההפקה המוזיקלית מחזיקה את המלודרמה הזו בחיים. הפופ הים תיכוני צפוי עד שדוף – לא יצא נשכר ברמה של להמציא משהו חדש, שלא לדבר על מאתגר. מדובר באותה קלישאת הלחנה שמובילה את פדלון לסולמות הקוליים הקונבנציונאליים, שלא גורמים לך להשתתף בצערה, בטח לא להתרומם איתה לחלל.
החללית & נוי פדלון שמש בחלון תסריט ובימוי: אריאל מלול
למדתי שלא לשפוט אף פעם, בטוח לא אותי/ בסוף היום תמיד נרגע הזעם, בדרך כלל שטותי
ואיך המצב רוח נלחם לי עם המוח/ לחשוב הופך להיות כבר לא כל כך מזהיר
ואתה איפה הלכת, בורח שוב לשאכטה/ רואה אותי כמו שאתה רואה את הקיר
שמש בחלון וכבר בוקר/ התעוררתי למרות שלא ישנתי דקה
קם לתפילה ואני כבר הנחתי שלא הייתי ככה צריכה
לירות עלייך את כל החצים/ לצייר ציור עקום של מערכת יחסים
אנלא חשבתי שנצא מהקווים
שעות שאני נוסעת עם האוטו/ רק שהשם יגיד לאן
והשיעור הזה זהב כמו לזכות בלוטו/ הלוואי שאתה מוכן
להפטר מכל מה שאתה עונה לי בעל פה/ מבלי לחשוב בכלל מה בא לך בפנים
ואתה איפה הלכת, מדליק לך אחת/ רואה אותי ואז הולך לי בפנים
שמש בחלון וכבר בוקר/ התעוררתי למרות שלא ישנתי דקה
קם לתפילה ואני כבר הנחתי שלא הייתי ככה צריכה?
לירות עלייך את כל החצים/ לצייר ציור עקום של מערכת יחסים
אנלא חשבתי שנצא מהקווים
