אור כהן העבירה את "חומות חימר" מהמגרש של מרגלית צנעני למגרש שלה, טענה אותו בפרשנות שכולה שלה – מביצוע הקולי ועד העיבוד בחלוקה נהדרת של אנרגיות שירה. יש בזמרת הזו ראשוניות מפתיעה מאוד, אמנית מדרגה ראשונה, ושוב אני מופתע מהפער הין הדיבור הפרכי וההמוני שלה לאינטליגנציה המוסיקלית הגבוהה שלה. שווה לתחקר את הסיטואציה.
משהו על השיר: אם יש בלוז-סול אולטימטיבי במוסיקה הישראלית המכונה "ים תיכונית" או "מזרחית" – זהו "חומות חימר" שהלחינה מרגלית צנעני למילותיה של רחל שפירא. למעשה מפגש של שתי "אחיות" – כל אחת וחומות החימר שלה. כל אחת – סגורה מאחורי החומות שלה. מרגול שגדלה במשפחה מרובת ילדים בשכונה בנתניה, סביבה שמנסה להגדיר את מהותך באופן הכי בסיס-פרימטיבי, שבה אומרים לך "חבל עלייך" אל תהיי חריגה – תהיי כמו אחיותייך. רחל שפירא שגדלה בתוך החומות הסוגרות עליה בקיבוץ שפיים של אוכלוסייה בעלת תפיסות מיושנות מקובעות.
השיר עוסק בשאלה – האם חריגה תרבותית והבעת שונות הן סיבות  להדרה שבטית. זוהי השונות שאנשים נושאים איתם  כחלק ממה שמעצב אותנו כבני-אדם.
האלבום "חומות חימר" של מרגלית צנעני יצא ב-1990. הביצוע של לינט באקצנט טורקי באקס פקטור לאירוויזיון 2021 החזיר את השיר לעמוד הראשון בחדשות התרבות. גם אור כהן מצליחה לחדש את השיר ולהחזיר אותו חזק מאוד לתקופה הזו.

הערה לשופטת קרן פלס: לא חייבים לקשור כל ביצוע לאירועים המתרחשים עכשיו.  את "חומות חימר" היא חיברה לנשים לוחמות,  ואת Roar בביצוע עדן  גולן לחטופים ולחטופות. לא הכי הבנתי את ההקשר, אבל זה נשמע בבל"ת, ומוטב שאם יש לפלס מה לומר על המצב – אז בלי קשר לשירים ולביצועים. כאן דרושה ביקורת נטו!

מיקה משה – Umbrella- ביצוע טוב באנגלית רהוטה, אבל חסר ערך רגשי מוסף.
דור שמעון – "מאוהב בגשם" היה לי יותר חוליו איגלסיאס באוזניים מאשר עופר לוי. גרסת דאנס טובה, אבל שייכת לתחרות אחרת.
שי טמינו – "לאורך הים" – שילוב האמהרית – גימיק נחמד, אבל הביצוע היה  עוצמתי מדי, והסיום העיד שהיא יכולה פחות ללחוץ.
אור כהן – "חומות חימר" – גרסה מעולה לשיר של מרגול צנעני בכל מובן – פרשנות, ווקאליות, חלוקת אנרגיות שירה.
עדן גולן – Roar -צודק אמדורסקי – גולן היא זמרת שכולה בינלאומיות זוהרת, אבל היא לא חייבת להתאמץ להראות שהיא כזו.