הפטריקים – הפרויקט של דודי לוי ואבטיפוס – עושים צעד קידום מכירות מסחרי מובהק: הם מוציאים אלבום של "להיטי זהב" מכל הרפרטואר של חברי הלהקה ("אבטיפוס", "נוער שוליים"). "תשאירי לי מקום לחבק אותך" הוא הקאבר הראשון שנבחר כסינגל.
כתבתי בעבר כי היה משהו טהור ואף תמים בשיר הרומנטי של אבטיפוס. אהבה היא רגש משכר גדוש בפנטזיות. חולמים על אהבה או חולמים להיות מאוהבים. תחושות שאתה חווה בחלומות שלך הם השתקפויות בפועל של הרגשות האמיתיים שלך. אבטיפוס לא עשו מזה דרמת רוק. הם יצקו הרבה מתוק לשיר במנגינה מופלאה, בהרמוניה קולית מפנקת אוזן ומחלחלת לב, שאמנם הזכירה לי פופ תמים של שנות השישים. "תחלמי, תחלמי/ ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום" הוא משפט קסום שנולד מתוך דמיון יפה.
מה הטעם לעשות "כיסוי" לגרסה המקורית המאוד יפה? חיפשתי איזו אינטרפרטציה מיוחדת שתבדל את הגרסה הזו מגרסת המקור של "אבטיפוס" – לשווא. קאבר מעולה ללהיט מוכר הוא כזה שמצליח לעשות בו־זמנית שני דברים שנראים סותרים. לכבד את המקור – ולערער עליו. אם קאבר מנסה “להיות יותר טוב” טכנית, יותר גדול, יותר מרגש – בדרך כלל הוא נכשל. קאבר חזק שואל: מה עוד יש בשיר הזה שעדיין לא שמענו? ניסיון “לייפות” שיר במקום לפרש אותו – זה רימייק טכני, לא קאבר אמנותי. קאבר מעולה גורם לנו לשמוע מחדש משהו, שחשבנו שאנחנו כבר מכירים. זה לא קרה לי בביצוע של "הפטריקים".
אמרת לי אתמול
שחלמת עלי בלילה
זה דבר כל כך נחמד
לדעת שמישהו חולם עליך
גם אם זה חלום קצר
ואם זו את
זה אפילו עוד יותר נחמד
תחלמי, תחלמי
ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום
כשאת ישנה
ומחייכת לעצמך
אני שמח שאני שם
לפעמים
נחמד שחולמים עליך
גם אם זה חלום קצר
ואם זו את
זה אפילו עוד יותר נחמד
תחלמי, תחלמי
ותשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום
