מי היה חושב להפוך שירי ארץ ישראל ישנים בסיס לאלתורי ג'אז. הסקסופוניסט יובל כהן חש מחוץ לקופסה, כשהוציא לפני 7 שנים את "הכל זהבי", אלבום פרשנות משלו למוסיקה עברית קלאסית של דוד זהבי (1910-1977) שירים כמו "יצאנו אט", "ניגונים", "החליל", "הליכה לקיסריה", "מלאו אסמנו בר", "ירדה השבת". בסוף השבוע שעבר חזר כהן כמעט עם אותה שישייה שניגנה באלבום למועדון טרמינל 4 לנגן את השירים.
מדוע לקחת שיר ישראלי מוכר ולפרק אותו כדי לבנותו מחדש כיצירת ג'אז? מדוע בחר כהן בדוד זהבי להרפתקה הג'אזית? כהן טוען, כי המוסיקה של זהבי מייצגת את "השורשיות הישראלית". גם מוסיקאי מדופלם לא יוכל להגדיר מהי אותה "שורשיות". סביר להניח כי כהן מתרפק על המילה והמלודיה שמעוררות געגועים לזמר עברי של פעם, שהופך מעין "סטנדרט'ס" בנוסח ספר השירים האמריקני.
לחניו של זהבי שופעים קווים מלודיים מקוריים עשירים מושפעים ממקורות שונים – שירי העליות הראשונות עם ריח המזרח המקומי, מוסיקת עם רוסית, מוסיקה חסידית.
בג'אז כמו בג'אז, המוסיקאי יוצא מנתיב מלודי מרכזי וסוטה לשבילי האלתור היצירתיים כיד הדמיון, מגיח גיחות קצרות לנתיב המרכזי ולבסוף חוזר לבסיס היציאה. "החליל" (במקור – מילים של לאה גולדברג) נמתח ל-7:34 דקות מפותלות ומופלאות. ארץ ישראל חוברת לאמריקה בשזירה יפה של כל הכלים המשתתפים. "ניגונים" (במקור מילים של פניה ברגשטיין) מכיל גם שירה קולית (איתי פרל) המשורבבת לא כפונקציה מרכזית, אלא במסגרת הקונספט הג'אזי המוביל את השיר להפלגה של 8 דקות פלוס, שחומקות באלגנטיות לטריטוריה הג'אזית עם סולו פסנתר של קטיה טובול, היחידה שלא השתתפה בהקלטות המקוריות, אז ניגן בפסנתר גדי להבי.
גם "אני נושא עימי", שנפתח בקצב מארש, עובד לקול מדבר/מזמר המשובץ בשיר בחלקים במסגרת הקונטקסט המוסיקלי המורכב. זה נשמע יותר אקספרימנט מאשר משהו אורגני. בשני שירים, יובל כהן לקח את המוסיקה של זהבי כדי לצאת למסלול אישי. "הכל זהבי" בפתיחת המופע, כמו של האלבום, היא יצירת ג'אז ברוח המוסיקה של זהבי ובהשראתה. "נופים" הוא טקסט מקורי של יובל ולחן של איתי פרל, שגם שר כשיר לכל דבר, אליו הצטרפה מאיה בלזיצמן בהקראת טקסט שנכתב במיוחד לשיר.
לא כל "הכל זהבי" הגיע לערב הזה, וחבל.
המופע בטרמינל 4 חולק לשני חלקים. בחלק הראשון שפתח את האירוע ניגנה הרביעייה הקאמרית של יובל כהן סינתזה בין מוזיקה קלאסית, הג'אז המסורתי ומוזיקה ישראלית. קומפוזיציות וחומרים המחברים חלקי מנגינות וסגנונות. כיאה למופע קאמרי, הנגנים ישבו מול סטנדים של תווים, ובהתאם – האווירה, מעט מכופתרת ו"אקדמית", הגם שהמוסיקה התעלתה באחדים מהקטעים, ובמיוחד נגינתה של מאיה בלזיצמן.
*** הסקסופוניסט והמלחין יובל כהן הוא מהג'אזיסטים היותר יצירתיים ופוריים במוסיקה המקומית. החיפוש אחר הבלתי צפוי והמסקרן הוא הכוח המניע את יובל. הוא התחיל לנגן בגיל עשר, כי זה מה שעשו בבית משפחת כהן. גם שני אחיו הצעירים של יובל הם מוזיקאים מחוננים ובעלי קריירה מלבלבת – ענת המנגנת בקלרינט, ואבישי החצוצרן. "המוזיקה נמצאת בכל ילד", אמר פעם יובל בראיון. "השאלה אם הוא מקבל את הדחיפה הנכונה". לפי התוצאות, בבית כהן דחפו חזק את הילדים – כולל קו הסעות שהוביל את הילדים המנגנים, הלוך חזור מצפון תל אביב למרכז המוזיקה ביפו, כמה פעמים בשבוע.
יובל המשיך מתיכון תלמה ילין לתזמורת צה"ל ולקולג' ברקלי בבוסטון, אותו סיים בהצטיינות יתרה. קריירה בחו"ל, קריירה בארץ, שיתופי פעולה, פרסים, שבעה אלבומים, הוראה, הופעות ברחבי העולם, וכמובן – היצירה המקורית, פרי סקרנות לגלות עולמות מוסיקליים חדשים, כמו אלבום מחווה למוזיקה של המלחין הישראלי דוד זהבי. ("הכל זהבי").
הפרויקט הקאמרי שלו מציג חומרים מקוריים במוסיקה אקלקטית מסטרייט א-הד ועד פיוז'ן, כאשר מרכז תשומת הלב הוא בגישה למלודיה. ההרמוניה מקבלת גם היא חלק נכבד, אבל כאן הולכים אחר המנגינה: קונטרפונקט של כמה מנגינות בו בזמן, חקירה של התקדמות הקו המוזיקלי, והבעה אישית באמצעות הלחנים.
צילום: מרגלית חרסונסקי
חלק ראשון הרביעייה הקאמרית
Air/ Untitled 3/ Spiritual/ The city rises/ His majesty’s blues/ Americhke
יובל כהן – לחנים, סקסופון סופרן; מאיה בלזיצמן – צ'לו; יונתן וולצ'וק – טרומבון; קטיה טובול – פסנתר
חלק שני השישייה ואיתי פרל – שירי דוד זהבי
הכל זהבי (מקורי של יובל כהן), החליל, אני נושא עמי, ניגונים, אלי אלי, נופים (שלי)
נגנים: יובל כהן – סקסופון סופרן, עמית פרידמן – סקסופון טנור, יונתן וולצ'וק – טרומבון, קטיה טובול – פסנתר, אסף חכימי – קונטרבס, אביב כהן – תופים. אורח: איתי פרל
שישיית יובל כהן החליל משירי דוד זהבי
שישיית יובל כהן "הכל זהבי" שירי דוד זהבי
שישיית יובל כהן עם איתי פרל – שתלתם ניגונים שירי דוד זהבי
שיישיית יובל כהן עם איתי פרל "אלי אלי" שירי דוד זהבי
שישיית יובל כהן עם איתי פרל אני נושא עמי שירי דוד זהבי
שישיית יובל כהן עם איתי פרל ומאיה בלזיצמן "נופים" שירי דוד זהבי
