הרבי הנקוק וחמישה נגני עילית הפכו שירים של פיטר גבריאל, הביטלס, איגלס, פרינס, וקורט קוביין (נירוונה), סטיבי וונדר, ופול סיימון לאתגר ג'אז קבוצתי. האלבום הוא יצירת מופת ג'אז מודרנית אקלקטית, מהסוג שחובב ג'אז לא יכול לדלג עליו. הנקוק עיבד אותם מחדש ליצירות מופת מורכבות, כולל מה-Funk וחומרי הצ'יל הניסיוניים שלו. אלה החומרים שהרבי האנקוק באמת זורח בהם, וזה מה שמציב אותו מעל הרבה אמנים אחרים.
במבט ראשון לא נראה שיש לתקליט הזה הרבה הבטחות מנקודת מבט של ג'אז. הנקוק מבצע סט של מנגינות על ידי הוספת הרמוניה מחודשת של מבני האקורדים, כמובן – אילתורי הנגנים הכוכבים. המוזיקה שעלולה להיות לא מתגמלת הפכה ג'אז יצירתי. הנקוק, שמקפיד על פסנתר אקוסטי, לוקח לעצמו לא מעט סולואים לוהטים. התוצאה: המוסיקה מכניסה את שירי הפופ והרוק למקומות שעולם לא היו מבקרים בהם. ספק אם כל אחד מהשירים האלה יהפוך אי פעם לסטנדרט ג'אז, אבל ללא ספק, הרבי הנקוק יצר בהצלחה סט בלתי נשכח של מוזיקה "חדשה".
** The New Standard הוא האלבום הארבעים של פסנתרן הג'אז הרבי הנקוק (Herbie Hancock), שיצא ב-1996 ב-Verve. הוא מורכב מביצועי ג'אז לשירי רוק ואר אנד בי קלאסי ועכשווי. הוא כולל שישיית כוכבים עם הסקסופוניסט מייקל ברקר, הגיטריסט ג'ון סקופילד, הבסיסט דייב הולנד, נגן כלי ההקשה דון אליאס והמתופף ג'ק דה ג'ונט.








