מה בין מחיאות כפיים לגיבור במדים לכוכב על הבמה? גם על במה המשדרת כביכול בידור, עדין חשים "בין המילים" בכאב של החייל במדים, שזכה למחיאות כפיים על היותו הגיבור המגן על העם שבתוכו הוא יושב.
ניסיתי לשחות בזרמי תחושותיו של עידן עמדי ב-15 שירים שבחרתי המוסיקה עזרה לי לחבור אליהם, לסערת התחושות שעוברת עליו. הוא מסוג זמרי האמצע שאתה מאמין לכל מילה מושרת שלהם. החוויה הקשה מנשוא שחווה במלחמת אוקטובר היא שעומדת מאחורי אחדים מהשירים האלמותיים שלו.
אין אצלו זיופים. במנעד המלנכולי הוא מצליח שוב ושוב לשכנע שפיו וליבו שווים. זהו הסלסול המלו מלנכולי הזה שמגיע ממקומות של אמת. הוא אינו מנסה להמציא עצמו מחדש. זה עמדי שעולה על נתיב שמתיידד עם האוזן והלב בישירות כנה. זה הקול החם והמנחם, שחש את העצב אבל גם מייחל לטוב. מן הסתם – מהות חיים של הזמר, שמגעת, נוגעת ואף מחלחלת.
עמדי ששר עם חיילים, החיים, גם המתים, כתב לחנים נוגים שיש בהם תערובת של צער וגעגועים. טון שמשדר בסלסולו המעודן רגש טהור, תחושת החסר הקשה שמחלחלת שבמהותה מכילה את עומק הצער.
עמדי מעדיף את האוריינטציה הפולק-אקוסטית, שתאיר את הסיפורים בקווי המתאר המלודיים היפים שלו. הוא סטורי טלר שמשדר מחשבות בליווי מעודן של פסנתר וגיטרות ובעיבודים שאינם כופים את עצמם.
השירה של עמדי מגיעה מתוך השלמה עם המציאות, אבל יש בה גם תום רומנטי שובה לב. היא מסוגננת בסגנונו המיוחד והייחודי. תוגתו הנוגעת. הצליל המינורי החם, הקול התחושתי המסולסל המאופק.
יש קולות שלוקחים אותי בשבי גם אם הם מנותבים לנתיבי מיינסטרים מסומנים היטב. קולו של עמדי הוא כזה.
תגובה אחת
כל מילה בסלע‼️נסיך אמיתי👑