הגבר מתוודה מול הגברת. זה לא הסוף למרות הפצעים והשסע. אחרי שהיה חשוך ביניהם, אחרי זמן שלא אמר לה מילה, מוכן להודות ש"כל אהבתו" יוצאת אליה. רק שתושיט יד. עמרי גליקמן שר-חושף את האמת הפנימית בטון דואב מתכוון.
השיר נוגע במה שחווים זוגות רבים: הזוגיות מורכבת משום שהאינטימיות לאורך השנים מאתגרת. אנו חיים עם פרטנר שהוא שונה מאתנו. מערכת היחסים הזוגית היא כמו ספירלה-שמתקיימת בה מחזוריות של אהבה ושבר, תיקון וקשר. אחרי שבני הזוג נכנסים דרך שער האהבה הרומנטית, מגיע השבר – הקשר הראשוני הופך פחות עוצמתי.
הדובר בשיר בכל זאת מנסה תיקון – לשכנע שהקשר מבחינתו חזק יותר ממה שנראה, ושבסופו של דבר, שהוא מחפש אצלה הבנה וחמלה.
עמרי גליקמן ודני קרק (פילוני) מתרגמים את התחושה המפעמת למנגינה נוגה המעניקה לשיר נופך דרמטי. גם העיבוד העשיר תורם להעצמתה.
לא בטוח ששמעתי בעבר מגליקמן ו"התקווה" שיר אישי מהסוג הזה בעבר. זה מגיע, נוגע, אפילו מחלחל. מהשירים היפים שיצאו מהאלבום "שותפים לנצח".
התקווה 6 כל אהבתי אלייך
עוד יום כזה שורף בעיניים/ אור בסלון אבל חושך מצרים/ יש לי חור בעור התוף מהשקט שלנו/ עוד לא הסוף של מה שהתחלנו
עוד תפר על השסע// שם לחץ על הפצע/ צולע כל הדרך/ בואי לפגוש אותך באמצע
כל אהבתי אלייך כל היום/ גם אם לא הוצאתי אף מילה/ אל תרגישי לבדך בדממה הזו בינינו
אני רק מחפש את המילה המתאימה/ ונכון קצת חשוך היום בבית/ וקשה לראות ת׳דרך חזרה
אז כל אהבתי יוצאת אלייך/ אני פה אבל תכף אני בא
כן זה רק הבלוף שכלום לא נגע בי/ רק לא לחשוף שכל זה לא קל לי/ תור מי לכעוס תור מי לקרוס תור מי לגעת
לא זה לא הסוף גם אם הבטן נקרעת
עוד תפר על השסע/ שם לחץ על הפצע/ צולע כל הדרך/ בואי לפגוש אותי באמצע
כל אהבתי אלייך כל היום/ גם אם לא הוצאתי אף מילה/ אל תרגישי לבדך בדממה הזו בינינו
אני רק מחפש את המילה המתאימה/ ונכון קצת חשוך היום בבית/ וקשה לראות ת׳דרך חזרה
אז כל אהבתי יוצאת אלייך/ אני פה אבל תיכף אני בא
יש דיונה באופק סופת חול בינינו/ תמיד ידענו זה רק מצב הרוח/ עם יד על הדופק שקעתי קצת מותק
תושיטי לי יד עד שירגיש בטוח
