יכול להיות שאנחנו בפתחו של ז'אנר קיטורים שמח בתוך הבלגן המקומי. אין כמו עמרי גליקמן ו"התקווה 6" לחבר משהו אקטואלי על מצב ישראלי לא נורמלי. המיינסטרים של הרגאיי בעברית מסתפק באיזה "אריק" או "זוהר" או "מאיר" להרגעה. תברחו לצפון, תפיגו ת'המועקה, כי אנחנו "אנשים פשוטים עם בעיות גדולות".
לאנשים פשוטים עם בעיות גדולות אין כנראה שאיפות טקסטואליות/מוסיקליות מרחיקות לכת. יכול להיות ש"התקווה 6" תספק משהו נעים לנשמה, אבל זה רק משהו. בדבר אחד צודק עמרי גליקמן: הגעגועים לאריק, למאיר ולזוהר מוצדקים, כי בינתיים אין להם תחליפים הולמים, והמשהו הנעים לנשמה הוא אולי תרופת הרגעה זמנית, אבל לא מוסיקה שקורצה מחומרים של אותה קלאסיקה עליה שר גליקמן בשיר.
קשה עם החדשות פה/ אז לפעמים אני לוקח את האוטו/ ונוסע צפונה מהעיר/ לפני שעוד מלחמה תתחיל/ והברכיים רועדות לי לרגע/ קשה לי לעכל את מה שאני שומע/ עוד מאותו הפזמון / ישראל סוריה לבנוןאני חייב להתנתק היה דיון מרתק/ הכל נשמע לי כמו אזעקה/ אני חייב לכבות רעשים ומהומות/ צריך שיר להפיג ת׳מועקה
שים לי איזה אריק ככה להירגע/ תן לי להניח את הראש דקה/ שים לי איזה זהר לרגע בקטנה/ משהו נעים לנשמה/ שים לי איזה מאיר שוט של תקווה/ פזמון אחד נעים עם קצב מנגינה
תן לי להניח את הראש דקה…
קשה קשה היום שלי/ יש את העניין הזה הכלכלי/ וכולנו חרוצים אך בינינו/ אנו עובדים עובדים אבל עובדים עלינו/ אז מחכים למזל בתורים/ ומבטיחים עוד חלומות לילדים / כולם מדברים על בית וגינה/ שוברים חסכונות ואין מספיק גם לדירה
אני חייב להתנתק היה דיון מרתק/ הכל נשמע לי כמו אזעקה/ אני חייב לכבות רעשים ומהומות/ צריך שיר להפיג ת׳מועקה
שים לי איזה אריק ככה להירגע..
וקשה קשה נכון, אבל אין ברירה אחרת/ השקט נעדר אך הארץ נהדרת/ אז מנסים למצוא איזו פינה קטנה מוארת / הראש אולי בורח אבל הנשמה נשארת/ והימים שלי עוברים בין כל הכותרות/ כסף כסף אהבה שלום ומלחמות/ ואף אחד לא מצליח להשכיח ת׳צרות
אנחנו אנשים פשוטים עם בעיות גדולות
