עבר עליה משהו לא טוב, עזבה אותו, השאירה את הלב מאחור, חוזר למיטה קרה, משכנע אותה שזה מסוכן להשאיר אותו לבד. האם כותבי השיר  לזוהר זכרוב (זוכה "בית ספר למוסיקה" 2020) הקצינו עד מצב שהאוהב מאיים לשים קץ לחייו? נדמה לי שכזה עוד לא היה בשירי האהבה הנכזבת בפופ הים תיכוני. כל השאר – תבנית מוכרת – אפילו המעבר מקול מאונפף נמוך למנעד זועק גבוה כדי לקונן לנוטשת – אני שבור, הצילו. הטקסט פשוט וישיר, ומתמקד בהבעת רגש עמוק בצורה הכי דרמטית- בכיינית. זה מוכר: כאב, געגוע, תחושת אובדן, ייאוש, החמצה, התרפקות על זיכרונות והשוואה בין העבר הטוב להווה המבאס. מסוג השירים – לפי הזמנה.
המוסיקה מלודית חותרת לדרמה, גם כאן אין המצאות שיעידו על שינוי משמעותי, זכרוב מרגיש נוח בפורמט הזה. אין לו יומרות מעבר (ואם כן – נשמח לשמוע),   תוגתו על שברון הלב מתנגנת במהלך מלודי נגיש, המעבר לקצב – טוב, העיבוד מקשט יפה בצליל גיטרות, סלסול שבררון הלב – יוצא מהלב. מבחינתו – אחלה. מבחינת כותב שורות אלה – אין חדש תחת השמש הים תיכונית, וזו בשורה לא מרנינה. .

צילום: סאמר לחיאני

זוהר זכרוב מגיע לי יותר

אמרת לי נו בוא נדבר
פתאום את לקחת את הדברים והלכת לי מכאן
עכשיו זה תורי לשחרר את כל השדים שנוצרו בי לבד עם הזמן,
מגיע לי יותר, עובר עליך משהו נו תבואי לספר קשה לך לדבר,
כנראה שיש לך משהו על הלב או שבכלל אני טועה וזה עם מישהו אחר

שדואג לך שאני לא כאן/ ואולי חבל לי על הזמן
את יודעת שזה מסוכן, להשאיר אותי לבד
אני חוזר שוב למיטה קרה, כי לא השארת לי ברירה
נתתי לך כבר את הכל אולי תגידי שגם את רוצה

שוב את מחפשת לחזור/ השארת את הלב מאחור
עכשיו אני לבד אין לי אף אחת אין מי שתחזיק לי את היד
את המשכת בשלך את לקחת את השקט איתך
זוכרת שהכל היה נקי כשאז הכרנו והכל עכשיו הפך למלוכלך

דיברנו וכלום לא עוזר אני יודע שמגיע לי יותר
נכון עשיתי טעויות היו גם מלחמות
אבל בנינו זה הפך כבר למקום אחר
נו זה קשה לך כשאני לא כאן אולי גם את נמצאת בבאלגן
את יודעת שזה מסוכן, להשאיר אותי לבד
אני חוזר שוב למיטה קרה כי לא השארת לי ברירה
נתתי לך כבר את הכל אולי תגידי שגם את רוצה

שוב את מחפשת לחזור השארת את הלב מאחור
עכשיו אני לבד אין לי אף אחת אין מי שתחזיק לי את היד
את המשכת בשלך, את לקחת את השקט איתך
זוכרת שהכל היה נקי כשאז הכרנו והכל עכשיו הפך למלוכלך

זוהר זכרוב פייסבוק