המילים 'משהו' ו'מישהו' ממלאות תפקיד מרכזי בלשון הדיבור ובלשון הכתובה היום־יומית, וקשה לחשוב איך אפשר להסתדר בלעדיהן. מצד שני, השימוש בהן הוא לעיתים אקראי. בשיר הזה הסתמיות ביחס למי שאמר לו שאסור לו כבר לאהוב – אינה תורמת לאמינותו. "מישהו אמר שאסור לי כבר לאהוב אותך באמת" – משפט בעלמא, כללי, חסר בהירות. מצד שני: "את לי בית בלי גג ואדמה" נוגע בדמות מסוימת. עליה אמרו: "רחוקה מהטוב והמוכר". המשמעות? פתרונים לכותבי השיר.
את הטקסט הצולע הזה מניע הצמד זיו שליט וחן כהן על מנגינה ידידותית בקצב של ולס במה שמכנים Radio Friendly, בהרמוניה קולית חמה, בעיבוד אקוסטי הולם. הטון המשולב הנוגה של הדואט מעניק למילים מעין סאבטקסט מוסיקלי שנמצא בין השורות המתייחס לעומק תחושת המצוקה ומחפה על החורים בטקסט. ההתאמה הקולית עריבה לאוזן, היא משדרת משהו צנוע ואותנטי.
*** "את לי בית" הוא סינגל ראשון מתוך פרויקט משותף של זיו שליט וחן כהן.
זיו שליט וחן כהן את לי בית
מישהו אמר שאסור לי כבר לאהוב אותך באמת/ ולצעוד ישר, לא לסטות לשם – מהעונש אל החטא
מישהו אמר שאני טועה ושאין לי את הזכות / לא להתחבא – איך הוא לא רואה? שזה הם עשו טעות
אין קול בפה, הבוקר לא עולה/ איך המרפא נראה להם חולה/ את לי בית בלי גג ואדמה
מישהו אמר שכדאי לך לעזוב אותה ומהר/ או שתטפל בשריטות שלך, נו אז מה אתה אומר?
מישהו אמר שאת רחוקה מהטוב והמוכר/ איך שאני חי זה הורג אותך. זה מה שמישהו אמר
אין קול בפה, הבוקר לא עולה/ איך המרפא נראה להם חולה
את לי בית בלי גג ואדמה/ את לי בית בלי גג ואדמה
מישהו אמר שאסור לי כבר לאהוב אותך באמת/ כל מה שהיה לא יהיה יותר זיכרון יפה… שיר שמת