אתה מעלה כמעט אוטומטית את הטענה – מי צריך קאבר לשלמה ארצי, כאשר אפשר לשמוע את המקור ועוד בלייב מקיסריה (צפו מטה)? ואז אמרתי לעצמי – למה לא? למה לפסול מראש כאשר אינך יודע מה מכינים לך. תן צ'אנס. אולי ייקחו את ארצי למקומות שיגרמו לך להגיד: ואללה. עוד לא היינו בהם.
חוזרים ל"דרכים", אלבום האולפן ה-12 של ארצי. ארצי נוסע אל אישה בדרכים מאובקות, הולך שוב ושוב לאיבוד, מסתבך: כל פעם שמטוס או משהו / נוגע בשחקים / אני שומע נסיעה / אל תחכי… / אדם נפרד תמיד ממישהו / אני זוכר בכית / זה משונה, אך יש בי משהו / שלא מכיר" . המושא הנשי נמצא בנתיב מעורפל בין שחקים, נסיעה, פרידה, זיכרון וזרות, מורכב מחצאי משפטים אקראיים. זה ארצי. הביצוע בקיסריה הוא כבר חלק מפולחן של ארצי-סופרסטאר שמתחכך עם קהל ומבטל כל אינטימיות שקיימת במקור. הופך את הלילות הקודרים שבשיר לחגיגה.
הקאבר של חמי רודנר וערן ויץ מחזיר את השיר לנתיב רומנטי אינטימי מלנכולי מעודן. זו אינה קיסריה, אלא צוותא של פעם, קהל קטן קשוב ומתרפק. רודנר מעניק לשיר משהו אישי דיסקרטי המשדר בדידות צובטת לב. אתה מאזין ובא לך לעמעם אורות. עשה חסד עם השיר.

*** חמי רודנר וערן וייץ הקליטו יחד אלבום אקוסטי של שירים ישראלים אהובים באנתולוגיה אישית. בין השירים  – "אף פעם לא תדעי" של שלמה ארצי, "פנים ושמות" של דני רובס, "עיניים זרות" של רונה קינן, "את מביאה הכל לידי דמעות" של שלום חנוך.  18 השירים, בסך הכל, היוו השראה לשם הפרויקט – חי שירים.

חמי רודנר וערן ויץ אף פעם לא תדעי

שלמה ארצי בקיסריה – אף פעם לא תדעי

ובלילות/ דלתות פנייך נעולות,/ ובימים – אף פעם לא תדעי.
אף פעם לא תדעי/ כמה נסעתי בגללך/ דרכים בכף ידי/ דרכים בכף ידך.
כל פעם שמטוס או משהו/ נוגע בשחקים/ אני שומע נסיעה,
אל תחכי/ אדם נפרד תמיד ממשהו/ אני זוכר – בכית,
זה משונה, אך יש בי משהו/ שלא מכיר.

ובלילות, תהיי כתובה על חלומות/ ובימים אף פעם לא תדעי.
הזמן המהורהר/ תלוי על השעון/ מחוג לכל דבר/ קוצב את השעות.

כל פעם שאישה או מישהי/ נוגעת את הכביש/ אני נזכר בך, ומרגיש כמו כש…
היית בי/ את ישנה ודאי, ומישהו/ נושם אותך עמוק/ ידי אינן ידי האיש ההוא,
ידי המקנאות.

ובלילות -/ את לא תראי בחושך…לא!/ ובימים – אף פעם לא תדעי.
בשקט, כמו גנב/ על בהונות גופך/ בנדודי שינה/ בהרהורי החטא.

חמי רודנר פייסבוק