תמונות משפחתיות ישנות מתעוררות לחיים, כשמתבוננים בהן. תוגת געגועיו של חנן יובל למחוזות העבר בארץ ישראל מתעוררת ממבט בתמונה משפחתית של סבא וסבתא וילדיהם. הייתי משדך את השיר יוצרו ומבצעו ל – MyHeritage, חברה המציעה שירות לחקר ולגילוי שורשים משפחתיים.
אבל עניינו של השיר אינו בחקר העבר המשפחתי. במהות ההתרפקות במילים ובמוסיקה מבטא תחושת נוסטלגיה מנחמת תוך ניסיון לאיזושהי אידאליזציה של העבר ונופי ארץ ישראל כפי שהם ניבטים מהתצלומים של פעם. השיתוף בתחושה לעומקה נוצר רק באמצעות המוסיקה.
המנגינה, הטון, האווירה משדרים עצב מהול בגעגועים, תמצית מזוקקת שמשלימה את המילים. אלה הם חנן יובל ויהונתן גפן של "אתם זוכרים את השירים", שיר מורכב ועמוק יותר שעסק בגעגוע למהות חיים – 'הכל היה כל כך פשוט – לשיר, לחיות ולא למות'. כאן זוהי נוסטלגיה נטו, והיא אכן ספוגה בערגה של כליון נפש לאנשים ההם שניבטים מתמונת האלבום, לשתי הצמות של סבתא זהבה.
*** בתהליך העבודה על הטקסט של יהונתן גפן מצא חנן תמונה משפחתית בה מופיעים הוריו של יובל, אחותו הגדולה יעל ז"ל, וחנן שהיה אז תינוק. דרך התמונה המשפחתית חזר יובל אל הזיכרון, הכאב והגעגוע לאחותו, אותה איבד זמן לא רב לאחר צילום התמונה, וגם לאביו, אותו איבד בגיל 9.
חנן יובל תמונה מאלבום ישן צילום ועריכת קליפ: דור יובל
לסבתא זהבה היו שתי צמות/ ועיניים כחולות, מלאות קריצות
והיא היתה הכי יפה בארץ/ כשבכל הארץ לא היתה אף סבתא
רק ביצות
אני מביט באלבום/ ורואה את התמונה של סבתא וסבא/ מחבקים ילד קטן/ (יכול להיות שזה אבא)
עומדים עם עיזה ועם מקל/ בדיוק/ באמצע/ עמק יזרעאל
אני מביט על סבתא זהבה/ ועל סבא שמביט עליה כאילו הוא חולם
ואני חושב/ שלו גם אני שם הייתי – גם אני הייתי מצטלם
אני מביט באלבום…
תגובה אחת
אני זוכר אותה היטב, את סבתא זהבה גפן, הסבתא של יונתן, אחותה הגדולה של סבא שלי יוסף(צ׳רקסקי/אורן).
אנשים פשוטים וצנועים, אנשי עבודה וחזון. תודה על השיר הנפלא🙏