זוהי תזכורת למה שחוללו דיוויד ביירן, בריאן אינו וה"טוקינג הדס" בשמונים (הוצאה מחודשת משופרת סאונד ב-2006), וכששומעים את The Great Curve. וגם 'Crosseyed and Painless' מקבלים את התמצית. "רימיין אין לייט", הרביעי של החבורה, מוצא את ה"טוקינג הדס" בשיא היצירתיות של החבורה לצד 'Fear of Music'.
חותמו של בריאן אינו בולט מאוד. יותר משמועה אומרת, שחברי הלהקה (פרט לביירן) לא היו מאושרים מהחותם החזק הזה, אבל הוא שהפך את הדיסק לייחודי. השילוב הקולי-קצבי (השפעה אפריקנית) ב-The Great Curve, הוא מלאכת מחשבת. "פעם בחיים" הוא מקטעי הדאנס היותר נצחיים שמגיעים מההדס. אם מדברים על המוטיבים האפריקניים שקיימים באלבום, יתכן שהטוקינג הדס אפילו הקדימו את זמנם בבל שקשור למוסיקת עולם, ובטוח שהם נשארו אקטואלים.  תקשיבו למילים של 'Listening Wind': "מוג'יק רואה את הכפר מהגבעה הסמוכה/ חושב על הימים לפני שהאמריקנים הגיעו/ הוא רואה את הזרים מגיעים בהמונים"… השיר The Overload הוא סגנון פינק פלויד אפלולי יותר, שיר ביזארי המבוצע בטון הזוי.
הבונוס הגדול – דיסק מס.2 משחזר את דיסק מס. 1 בפורמט סאונד די.וו.די – דולבי סראונד 5.1, וזה מה-זה עולם אחר. "ראשים מדברים" משודרגים ב-2000%. אין כאן קליפים, רק שיקופית וסאונד. תקשיבו להבדלים בין השירים. למצויידים במכשיר DVD, חבל לכם על הזמן. תלכו מיד על זה. מדהים.

טוקינג הדס Remain In Light בהופעה