המילים "וכמה דמעות יש מעזה ועד לבנון" היו יכולות לשמש את טליסמאן בן נון לשיר שכולו עוסק במה שעבר על המדינה בשנתיים האחרונות, אבל "הדמעות הארציות" נשארו מיותמות מול הדמעות האישיות, החלומות, הסיוטים, ההזיות. "כשאני בוכה מפחד אין ביני לבין ההיגיון הזה תקשורת/ אומר לפסיכולוג תיגע בדופק, כשהנשמה רוצה לישון" התסכול מגיע כל כך רחוק "יש רגעים בחיים שגורמים לי אשכרה לשנוא מוזיקה".
קיימת מגמה בולטת בקרב ראפרים רבים להשתמש במוזיקה ככלי להבעת תסכולים מהחיים, התמודדות עם בעיות נפשיות, וחוויות קשות. זהו חלק מהותי מהאבולוציה של מוזיקת הראפ וההיפ הופ, שהתפתחה להיות קול עבור מיעוטים וקבוצות מודרות, ולעיתים קרובות משקפת את המציאות הקשה והאתגרים הנפשיים העומדים בפניהם.
טליסמאן משלב ביעילות בין הקצב של הדיבור (או השירה) לבין הביט, מייצר תחושת קצב פנימית מדויקת – חיבור טבעי לגרוב של הביט וגם זרימה מלודית. התוספת של המאוול (פאר טסי) שלא רק נשזרת יפה לתזמור של השיר אלט נטמעת בו. מדובר בעיבוד דינמי שמרחיב את הביט והופך אותו חלק בלתי נפרד מהשיר.
טליסמאן מעזה ועד לבנון
אם יש ציפור קטנה חופשיה בלב אז כמה זה מכאן לקו האופק?
כשאני בוכה מפחד אין ביני לבין ההגיון הזה תקשורת
אומר לפסיכולוג תיגע בדופק, כשהנשמה רוצה לישון ו
רק אם מתהפך כל העולם אני קם מוקדם בשבת בבוקר
קצת שקט לא רוצה יותר גם סרט לא כזה עוזר
מתהפך כמו הבטן כמו כולם ראש הממשלה בשדה בוקר
עזבו אותי לחשוב צאו מכאן
כמה רגשות הוריקן
יש רגעים בחיים שגורמים לי אשכרה לשנוא מוזיקה
וואי וואי וואי וואי וואי הגשמתי סיוטים והיו לי חלומות
אני חתול על פח זרוק ברחובות
חשפתי שיניים חיכיתי שמישהו יבוא
וואי וואי וואי וואי וואי אני אוכל סרטים ואז אוכל שטויות
חם לי וגם קר כמו אש על הר חרמון
וכמה דמעות יש מעזה ועד לבנון
אם כבר מדברים על דת או כת
אז אני ואלוהים זו יד אחת
כנראה דברים צפים לאט לאט
לא נורא מקסימום מגדלים חיית מחמד
שיהיה עם מי לדבר הולכים איתה יד ביד
ככה לבד לבד מה זה פה וואט דה פאק?
כמה חלומות, סיוטים, הזיות, עיוותים זה בתלת מימד
מה זה מה זה מה זה מה שמים בהיילייטס?
מישהו פה בהלאווין הלילה
הם לא יודעים מתי זה בלאי ובטח לא שדי זה די ודי אצלי זה חלאס
בוא נגיד שככה זה כשכלום פה לא יציב אולי זה אטלס בלי הבאלאנס
כשאני יושב לבד פה עם מעיל זה בא אלים כמו גל על אי בתאילנד
הנה הנה הנה עוד תקופה, הנה עוד משבר
הנה עוד עצה, הנה לא עוזר
הנה עוד יפה של מישהו אחר
משהו לא נפתח משהו לא עובר
הלב הזה הוא בלאי בלאי בלאי
היום הזה הוא די די די
איפה אני חי חי חי
כי זו תקופה וואי וואי וואי
וואי וואי וואי וואי וואי הגשמתי סיוטים והיו לי חלומות
אני חתול על פח זרוק ברחובות
חשפתי שיניים חיכיתי שמישהו יבוא
וואי וואי וואי וואי וואי אני אוכל סרטים ואז אוכל שטויות
חם לי וגם קר כמו אש על הר חרמון
וכמה דמעות יש מעזה ועד לבנון
