עילי בוטנר תפר ליהורם גאון ברכה לשנה החדשה לפי מידות ישנות. tailor-made. בוטנר סובב את מחוגי הזמן לאחור. שמע את גאון בעיני רוחו, כלומר הכי גאון והכי קלאסי-גאון. מילים? השיר נשמע כאילו אנו חיים בתש"ל. (1970) עידן חדש, האקלים משתולל, הקורונה רוצחת. שום דבר. אין רמז בשיר. עוד שנה חלפה, נאחל שהשנה הבאה תהיה טובה יותר. פחות קשה. כמו באהבה.
ואז מגיע משפט הסיום וכמעט טורף קלפים: "כשהשנה הזאת תחל אני אצליח לקבל/ שלא הכל מושלם תודה לאל". פואנטה מפתיעה בשיר שאומר שנה שכולה טוב, אבל אינה נשזרת תואמת שיר שנשמע לכל אורכו כגלוית ברכה המאחלת שנה של נעימות, שלווה, שמחה ואהבה. פתאום בכל התקווה לטוב הטוטאלי נתקע משפט – "לא הכל מושלם תודה לאל".
המוסיקה: מזרח תיכון ישראלי מהזן הישן – במנגינה, בהרמוניה, בקצב המדוד, בעיבוד בנוסח פסטיבלי הזמר בסגנון עדות המזרח.
גאון הישן והטוב שר את השיר כמו שהוא שר "לילה של פריחות", "אל תשטה באהבה". אלא מה? גם נוסטלגיקן חסר תקנה כמוני ממתין עדיין לשירים ברמה של "הנני כאן, כמו ציפורים חגות/ הנני כאן, מביט מן הגגות/ הנני כאן, כמו אבן בגדר/ כמו סלע, כמו באר". זה השיר והזמר שתמיד מעוררים בי תחושת געגועים קשה, מה שלא חשתי כאן.
יהורם גאון שנה טובה
שהשנה הזאת תהיה ללא דמעות/ שהשנה הזאת אצליח לאהוב
גם את מה שלא רואים/ מה שנמצא עמוק בפנים/ שבשנה הזאת יקרו דברים טובים
שהשנה הזאת תהיה ללא אשמה/ ועם חמלה ודאגה ובקשה
שהשנה תראה אותי ושאני אראה אותך/ שהשנה הזאת תהיה פחות קשה
ואז מכל החלונות והבתים/ בערים במושבים/ בקיבוצים
ולכולם תהיה פשוט שנה טובה/ ככה כמו שבא כמו באהבה
ואז מכל המקומות הכי יפים/ תמיד ישנו מקום אחד שלא רואים
ולכולם תהיה פשוט שנה טובה/ ככה כמו שבא, כמו באהבה
שהשנה הזאת תביא איתה ניסים/ שיתמלאו לנו לאט כל הכיסים
בסודות הכי כמוסים/ בחלומות שמתכסים
בשנה הזאת אנחנו מנסים/ שהשנה הזאת אצליח לאהוב
את כל מי שרחוק את מי שכאן קרוב
כשהשנה הזאת תחל אני אצליח לקבל/ שלא הכל מושלם תודה לאל
