יובל גולד שר ביטוי אישי, טעון, על רקע מערכת יחסים שמסתיימת באכזבה, תסכול ותחושת זלזול,צב מעורב בכעס. זהו תיאור של דינמיקה זוגית פוגענית ומבלבלת, אך גם חשיפה עצמית שמתרוצצת בין כאב להתרסה.
"סליחה, אפשר לעבור/ האגו שלך תופס מלא מקום/ קשה לנשום פה". מתאר תחושת מחנק רגשי המצביע על בת זוג שתופסת מקום גדול מדי, אולי נרקיסיסטית, דומיננטית, שדורסת. מדובר בתחושת חוסר חופש בתוך קשר – סימן ראשון ליחסי כוחות לא שוויוניים.
"את רוצה לעזור?/ אז תרחקי ממני שני מטר" – שורה כמעט אירונית: הוא מבקש עזרה באמצעות התרחקות – כלומר, העזרה הכי טובה היא שתעזבי אותי בשקט. יש כאן כעס מעורב בצורך – סימן מובהק של קשר רעיל שבו אין יכולת אמיתית להתקרב מבלי להכאיב.
"משחקת על התחום האפור" – ביטוי מפתח בשיר, שחוזר פעמיים ומשקף את התמה המרכזית: מערכת יחסים לא ברורה, מחויבת אך גם לא משוחררת, כזו שבה שני הצדדים לא לגמרי בפנים, ולא לגמרי בחוץ.
"החדר שלי מלא באנשים, אני לא סופר אותם/ הראש שלי מלא בכבשים, אני סופר אותם" – ניגוד בין הגוף במרחב לבין הראש בפנים: הוא מוקף אנשים – אבל מנותק מהם, במקום לספור אותם – הוא סופר כבשים, סימן קלאסי לנדודי שינה. הניגוד הזה משקף בדידות עמוקה בתוך סביבה חברתית.
"ואם את לא – אל תכתבי לי/ אני לא אבוא אלייך גם אם תבקשי ממש יפה" – מעין פזמון התרחקות: אם את כאן – תהיי נוכחת באמת. אם לא – שחררי. הדובר מנסה להחזיר לעצמו שליטה וכבוד עצמי, אולי מתוך פצע רגשי פתוח.
"איך את אוהבת לבוא עם הפוזה של הנסיכות/ .אוהבת שאני שיכור/ חושבת שאין מעצור" – דמות האישה מצוירת כנרקיסיסטית, שתלטנית, מהפנטת ומניפולטיבית. אבל – ברור גם שהדובר עדיין נמשך אליה, עדיין לכוד בהשפעה שלה.
"אבל אז הלכת למישהו אחר… אני לא אהיה פה" הסיום הוא הכרזה של נתק. סוג של התפכחות כואבת. אין פה סליחה, אין תקווה לפיוס. זו אמירה סופית של גבול, אולי אפילו נקמה רגשית שקטה.
זהו שיר של מי שנשאב לתוך קשר סוחף, אולי פוגעני, ומנסה לחלץ את עצמו מבלי להתרסק. הדובר – מנסה להבין את עצמו דרך ההתרחקות מהשני. זה לא שיר של ריפוי, אלא של ניסיון לשרוד רגשית.
יובל גולד מעמיק בסיפור יחסי אכזבה. המוסיקה הדינאמית מצליחה לשדר את המצוקה בקו מלודי קצבי שיש בו כאב ומתח בשירה שנשמעת כדיבור עם ניואנסים קוליים שמשקפים עייפות, ניתוק, ריחוק. אם יש שיר שמציג את גולד במלוא כשרונו אחרי "הכוכב הבא" – זה השיר.
יובל גולד אגו
סליחה אפשר לעבור
האגו שלך תופס מלא מקום
קשה לנשום פה
הגוף שלי רועד מקור
את רוצה לעזור?
אז תרחקי ממני שני מטר
מנסה לחזור
משחקת על התחום האפור
החדר שלי מלא באנשים אני לא סופר אותם
הראש שלי מלא בכבשים אני סופר אותם
וכשאני לא נרדם זה רק כי את קופצת
אם היית פה לידי אולי היית מוצאת סיבה
מספיק טובה לצאת למסיבה
שמלה נוצצת רטובה מהמשקה
והנה שוב הלך עוד ערב
אם את פה אז תרקדי
ואם את לא אל תכתבי לי
אני לא אבוא אלייך גם אם תבקשי יפה
ואם את פה אז תרקדי
ואם את לא אל תכתבי לי
אני לא אבוא אלייך גם אם תבקשי ממש יפה
איך את אוהבת לבוא עם הפוזה של הנסיכות
איך את יפה בשחור ותמיד עוקפת בתור
אני נגרר מאחור קוראת לי לבוא
אוהבת שאני שיכור
חושבת שאין מעצור
משחקת על התחום האפור
החדר שלי מלא באנשים אני לא סופר אותם
הראש שלי מלא בכבשים אני סופר אותם
וכשאני לא נרדם זה רק כי את קופצת
אם היית פה לידי אולי היית מוצאת סיבה
מספיק טובה לצאת למסיבה
שמלה נוצצת רטובה מהמשקה
והנה שוב הלך עוד ער
אם את פה אז תרקדי
ואם את לא אל תכתבי לי
אני לא אבוא אלייך גם אם תבקשי יפה
ואם את פה אז תרקדי
ואם את לא אל תכתבי לי
אני לא אבוא אלייך גם אם תבקשי ממש יפה
לא חשבתי שככה ניגמר
רציתי זיכרון שישאר ממך
לפני שאת הולכת
אבל אז הלכת למישהו אחר
לא אכפת לך מהלב שישבר
אחר כך אל תבואי להצטער
אני לא אהיה פה
