איך אתם רוצים את האלוהים שלכם? ליונתן קונדה יש יותר מתשובה אחת. הוא נמצא על קו התפר בין ספוקן וורד לראפ וחוצה את הכביש (באמצעות יונתן נחשוני) לסמטה אחרת, כדי לשאת תפילה לקראת סיום.
בסופו של שיר עולה שאלה אחת: אז מי אתה אלוהים? על כך גם ליונתן קונדה אין תשובה. הוא מבקש אלוהים שיענה על כל צרכיו. הרשימה ארוכה ןמקיפה מאוד. קונדה מדבר בשם ה"אנחנו", אבל האם האלוהים שלך הוא גם האלוהים שלי/ שלה. האם הוא אותו אלוהים?
היציאה ממסלול השאלות הפשטני יכולה להוליד גם התפלספות כמו האם אלוהים קיים, או הקיום הוא האלוהים? האם כדי להגשים את האלוהי, עלינו לעבור מסלול אחר מעבר לעולם המחשבה הריאלי, עולם ההזדהות והניתוח הקונבנציונאלי, לעולם אחר מזה שאנחנו מכירים ובונים באמצעות התודעה. אולי בתפילה מצויה התשובה. נכון: או מיי גוד – אין לי תשובה.
גם כך, קונדה מצליח לייצר נוסחת ספוקן וורד נגישה, מחוברת היטב לראפ. הביצוע שלו נשמע כפואטיקה העכשווית של הז'אנר בשילוב של אמירה ורגש שחוברים בשיר ובקליפ להצגת יחיד מזיזה ומלהיבה.
יונתן קונדה – או מיי גוד צילום ועריכה קליפ: אדם דש
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהַרְגִּישׁ אֱלֹהִים/ זָז בְּתוֹכֵנוּ כְּמוֹ לָשׁוֹן בִּנְשִׁיקָה צָרְפָתִית/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים גִּנָּה פְּרָטִית/ תִּלְיוֹן, אוֹ טַבַּעַת יַהֲלוֹם/ עַל אֶצְבַּע מוּשֶׁטֶת לָגַעַת
אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים חָתָן, רוֹצִים אֱלֹהִים כַּלָּה/ תַּחַת חֻפַּת הַיּוֹם-יוֹם/ רוֹצִים לִטְעֹם, רוֹצִים לָדַעַת/ שֶׁאֱלֹהִים מַמָּשׁ כָּאן, בְּכָל מָקוֹם/ כְּמוֹ אַנְטֵנוֹת שֶׁל רָצוֹן
אֲנַחְנוּ רַק קוֹלְטִים אֶת שֶׁבֶר הַשֶּׁדֶר/ כְּשֶׁהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת מִכָּל עֵבֶר/ וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֱלֹהִים אֶלָּא רַק בְּרַעַד/ הַפְּרָטִים הַקְּטַנִּים: צַמְּרוֹת עֵצִים בִּסְעָרָה
אוֹ שֵׂעָר הַמִּתְבַּדֵּר בָּרוּחַ/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים שֶׁיִּשָּׁאֵר קוֹד פָּתוּחַ/ רוֹצִים אֱלֹהִים בְּתוֹךְ גַּרְגֵּר חוֹל, וְסָפֵק/ אֱלֹהִים שֶׁיַּסְפִּיק לָנוּ, שֶׁיְּסַפֵּק
רוֹצִים אֱלֹהִים בְּלִי גּוּף/ בְּלִי תַּבְנִית אוֹ נְטִיָּה מִינִית/ רוֹצִים אֱלֹהִים כַּפִּית סֻכָּר/ בְּכוֹס קָפֶה נָמֵס בִּלְתִּי נִרְאֶה, מִתְעַרְבֵּב בָּנוּ/ נִסְתָּר
אוֹ מָיי גּוֹד/ אוֹ מָיי גּוֹד – אַיֶּכָּה?/ אוֹ מָיי גּוֹד/ אוֹ מָיי גּוֹד – יָהּ אַלְלָה
אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים בָּשָׁאפֵל/ רוֹצִים אֱלֹהִים בְּרִיפִּיט/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים אֵינְסוֹף אֶפְשָׁרוּיוֹת בַּתַּפְרִיט
רוֹצִים אֱלֹהִים שֶׁבְּאֶמְצַע יוֹם בְּלִי לְהַתְרִיעַ/ פִּתְאוֹם יַעֲלֶה לָנוּ בַּהִיסְטוֹרִי, יוֹפִיעַ לָנוּ בַּפִיד
אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים דְּמוּת סַמְכוּתִית בַּשָּׁמַיִם/ סוֹכֵן חֲשָׁאִי גֵ'יְמְס בּוֹנְד כָּזֶה עַתִּיק יוֹמִין/ עִם תִּיק שֶׁל גוּצִ'י וּבַּטְמוֹבִּיל
שֶׁיִּקְרַע אִתָּנוּ אֶת הָעִיר בַּלֵּילוֹת/ אֲבָל בַּבֹּקֶר יָעִיר/ אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים מַזְכִּיר אִישִׁי וְחַשֶּׁבֶת כְּלָלִית
רוֹצִים אֱלֹהִים תּוֹסֶפֶת בַּשָּׂכָר/ רוֹצִים אֱלֹהִים שֶׁיִּהְיֶה כָּאן גַּם מָחָר/ אֱלֹהִים הַר, אֱלֹהִים גִּיגִית/ אֱלֹהִים רָהִיט לְהַרְכָּבָה עַצְמִית
בֵּין אִיקֵאוֹת לְאִידֵאוֹת אֱלֹהִים שֶׁהוּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מָסַךְ כָּל חֲלָקָיו/ וְסַךְ כָּל מָה שֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ עָלָיו
אֲנִי רוֹצֶה אֱלֹהִים עַל הַקַּו עַכְשָׁו/ שֶׁיָּכִיל אֶת כָּל מָה שֶׁאֲנִי לֹא מֵעֵז לְהַחְלִיט
אֱלֹהִים תַּעֲזֹר לָנוּ לַעֲצֹר עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר הַזֶּה/ תַּיְשִׁיר אִתִּי מַבָּט לְעֹמֶק הָרִיק הַזֶּה שֶׁבִּי
וְאַף עַל פִּי וְלַמְרוֹת הַכֹּל תִּלְחַשׁ בְּאָזְנִי/ יְהִי אוֹר
אוֹ מָיי גּוֹד …
אֲנַחְנוּ רוֹצִים אֱלֹהִים שֶׁתַּמְטִיר/ שֶׁתָּזִיז, שֶׁתִּגַּע, שֶׁתַּקְשִׁיב, שֶׁתִּרְאֶה/ שֶׁתִּשְׁמַע, שֶׁתִּסְלַח שֶׁתִּסְלַח/ שֶׁתִּשְׂמַח בְּנוֹ כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ
שֶׁתִּמְשְׁכֶנּוּ – וְנָרוּצָה
תגובה אחת
צריך להקשיב לזה כמה וכמה פעמים.
אדם חייב להתמודד רק עם עצמו בבדידות מוחלטת. הכל בידיו, החלטותיו, בחירותיו – שלו.
זו מהות היהדות …"ואתה תמשול בו"
זה נאמר לקין לפני שרצח את הבל.