במאי 2011 חיפשתי בספריית התקליטים שלי את At Last של אטה ג'יימס לכבודה של נערה ששמה ים גרוניך. לא יודע בת כמה היתה אז. לפי הקאבר לשיר האהבה הנצחי הזה, היא גילתה סימני בגרות אומנותית ממדרגה ראשונה. ים יצאה אז למסע הפלגה ראשון במחוזות המוסיקה. זה אומר שלקחת סטנדרט בגודל של At Last שיש לו ים של קאברים, כולל אלה פיצג'ראלד– זו תעוזה לא פשוטה.
ג'אז אינו הטריטוריה של כוכב נולד. בכוכב נולד לא מתעסקים כמעט בפרייזינג. הז'אנר הרבה יותר מאתגר, ולשיר ככה בגיל צעיר זו הבטחה וגם משימה: אבא שלמה גרוניך, שמלווה אותה במיומנות ובאהבה, יודע מה המשמעות של להתמיד, לפתח את האישיות, כי הפוטנציאל עצום. אז מה ים רוצה להיותת כשתהיה גדולה? בארצנו הסיכוי של זמרות ג'אז לעשות קריירה שואף לאפס. מצד שני: התפתחות בתחום כשלצידך מוסיקאי כמו אבא גרוניך עשויה להוליך רחוק – גם אל מעבר לים. הביצוע הזה אומר: לצאת להפלגה.
עכשיו אחרי 11 שנה, היא מממשת את הכישרון לאורכו, רחבו ועומקו בהכוכב הבא. תחילה נתנה את ידה לפרויקט של שיקום תדמיתו של אביה, שעולמו כאמן מופיע חרב עליו לאחר הסערה שהתעוררה בעקבות דבריו הגזעניים בהופעה בפסטיבל עין גב, והגילוי של משפחתו כי הוא סובל מדמנציה. המשפחה כולל גרוניך התייצבה כולה למופע חשיפה באולפני הכוכב בניסיון למזער נזקים.
התחושה שנוצרה מאוד לא נוחה: היתה הרגשה של פרויקט Win Win ציני. אתם תיתנו לנו במה בשביל שלמה, ותקבלו בתמורה ים רייטינג, וכשמדובר ברייטינג, יש רק אלוהים אחד – אלוהי הרייטינג, וקשת סוגדת לו. השופטים העניקו לים חמישה כחולים על הקאבר העוצמתי ל Lately של סטיבי וונדר, אבל הקהל שחש ככל הנראה בדיל, לא שיתף פעולה, ולא העניק לה ניקוד. הפקת התכנית מיהרה לשלוף את כפתור ה – save.
עכשיו מתברר כמה חשובה היתה ההצלה הזו: בדו קרב מול אליאב זוהר, שרה ים גרוניך גרסה ל"תל אביב בלילה" (אבי אוחיון מבוסס על Back To Black של איימי ויינהאוס). זו היה ביצוע שנוגע בשלמות של קול בגוונים משתנים, תאטרליות קוהרנטית, פרשנות שלקחה את השיר לחלוטין לחלקת האדמה שלה. לים יש סגנון מובנה, והיא זמרת מעולה של קאברים, מסוגלת לשיר סגנונות מגוונים, ןמכאן כל הדרך סלולה להקליט חומרים משלה כדי לעלות על מסלול אומנתי שיוביל אותה רחוק. היא תגיע.
ים גרוניך ים גרוניך ים של כישרון – תל אביב בלילה
ים גרוניך – At Last ב-2011. ליווי בפסנתר: שלמה גרוניך.
תגובה אחת
יוסי יקר,
קראתי בשקיקה כל מילה מהביקורת שלך על ים. הגעתי לחלקה האחרון של הביקורת "ומכאן כל הדרך סלולה להקליט חומרים משלה כדי לעלות על מסלול אומנתי שיוביל אותה רחוק. היא תגיע." ובכן, זה לא חדש לך ( ואני כותב את זה בצער גדול ) שלא מספיק שים תהיה מוכשרת, צריך מזל מבחינת בחירת מי שינהל אותה בכלל ועד כמה תחנות הרדיו תנגנה את שיריה בפרט. זה הלך מחשבתי.
מכל מקום, יש לה קול ממש מצוין, אבל כפי שכתבת קשה להצליח עם סגנון הג'אז בארץ…