ישי לוי. צילום: מרגלית חרסונסקי

ישי לוי – קולו יחסר

שי לוי שמת בגיל 63 עשה "בית ספר" לזמרים המתקראים "ים תיכוניים" או "מזרחיים". הוא מהיחידים שהראה כמה המושג "מוסיקה מזרחית" אינו רק עניין של ז'אנר מוסיקלי הנובע ממניעים חברתיים-מסחריים.

/5

ישי לוי, שמת בגיל 63 עשה "בית ספר" לזמרים המתקראים "ים תיכוניים" או "מזרחיים".  הוא מהיחידים שהראה כמה המושג "מוסיקה מזרחית" אינו רק עניין של ז'אנר מוסיקלי הנובע ממניעים חברתיים – מסחריים.
כבר כתבתי באחת הביקורת על המוסיקה שלו, שהוא  "היורש החוקי או הלא חוקי" של זוהר ארגוב, הטנור האולטימטיבי של הזמר הישראלי, שהתביית גם על מוסיקת הכפיים של אולם השמחות הישראלי, אבל נכשל בהצגת תעודת זהות אומנותית אישית מגובשת.
קול בעל גוון מחוספס, עמוק ורגשי במיוחד. שליטה טובה מאוד בסלסולים ובמעברים בין עוצמה לרוך. רבים ראו בו אחד המבצעים הטובים ביותר מבחינת היכולת להעביר כאב, געגוע ושברון לב. לאורך השנים הוא שילב השפעות ים־תיכוניות עם בלדות ישראליות, מה שנתן לו קהל רחב גם מחוץ לקהל הים־תיכוני הקלאסי. שירים כמו “ריקדי”, “האחת שלי” ו”כשאת צוחקת” מדגימים את היכולת שלו להישמע גם דרמטי וגם אישי מאוד.

 ישי לוי סמך כנראה יותר על יכולותיו כזמר רגש במנעד מסולסל נדיר, מאשר על עומק רפרטוארי ועל אותם צמתים מוסיקליים של שירים בניחוחות מזרח-יוון כמו "רעיה" "ליסה ליסה", בלדות רגש פשוטות, כמו "איפה את היום", "זירת חיי", כמובן – הלהיטים הגדולים כ"האחת שלי", אחת הפסגות של לוי גם בזכות העיבוד – פתיחה אל-ה קונצ'רטו דה ארנחואז של רודריגו בנגינת הגיטרה של אבי סינגולדה, "עננים", מנגינה חזקה, לווי נוגה של כלי מיתר, עיבוד דרמטי שמרים את השיר, "עוד היום" בדואט עם מוש בן ארי.
ואסיים ב"בוא יומי", שיר שכתב נחום היימן ז"ל  על יום מותו והלחין אפי נצר. אחד הביצועים היפים ששמעתי מישי לוי, מתייחס לשיר האחד שישרוד אחרי כיליון הגוף. המוסיקה יפה בהרמוניה, במקצב, משהו רומנטי בניחוח "פריזאי" בצליל האקורדיון, מסוג השירים, שמדיפים ארומה של פעם.
אני מרשה לעצמי להתרפק בלי להתנצל. כמה יחסר קולו.
"בבוא יומי…יפלו עלי שלכת/ ובדרכים , מרבד של כוכבים/ ריחו של סתיו, נוגע לא נוגע/ בצד ברושים בין השדות הרחבים
פזמון: בבוא יומי תגיע השלכת/ והעלים יפלו על הגגות./ גם אם נשוב, ונחזור, צריך ללכת/ כשהחידות נותרו בלתי פתורות.
פזמון: בבוא יומי תישוב אולי הרוח/ ותפזר את הצלילים עד תו אחרון,/ על גבול הלילה והיום כמו דף פתוח,
תישוב הרוח על השיר  האחרון.
פזמון: רק שיר אחד ישרוד בצד האלם/ ויחייך אל ההולכים עלי דרכים,/ רק שיר אחד אולי יחמוק מתוך התלם/ אולי השיר "חופים הם לפעמים".

צילומים: מרגלית חרסונסקי

ישי לוי קולו יחסר – "בבוא יומי"

ישי לוי – "האחת שלי"

ישי לוי – "עננים" 

 

ישי לוי פייסבוק

share

1 אהבו את זה

share

1 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן