הכל אבוד או שיש אופק כלשהו? כפיר בסון, סינגר-סונגרייטר ליגת על, מתלבט בין היכולת לאי היכולת למצוא את הכוחות והמשאבים שבו להפוך את הכאב לתקווה שתקדם את השינוי והריפוי. מה שמתחיל כשיחת ייאוש מתבוסה, משנה כיוון: מתוך ענני גשם מחכים שירד קסם. בסוף נשרוד את הכל. גם מענני אבן ירד בסוף גשם.
אקוסטית וחשמלית מקדמים את בלדת הרוק הטעונה בטונים קוליים משתנים (עד פלסט). בסון שר את הקונפליקט בעוצמה פנימית החוברת לקול, לצלילי הגיטרות שמעצימים. זהו שיר שמתכתב נפלא עם שפת הרוק (אנגלית) בעברית. אולד סקול רוק שנשמע הכי ניו סקול. כדאי לתרגם ולהפיץ. בסון, לשעבר סולן "הגן האנוכי" לשעבר ממשיך בקו אותנטי של שירים העוסקים במהות קיומית, והוא נשמע משב רוח אנרגטי אותנטי במוסיקה המקומית.
כפיר בסון עננים מאבן
תשב יש לי מה לספר/ אין שום סיכוי להישאר,
כבר הרבה עבר אני מוותר/ הזמן הולך ומתקצר.
עזוב עכשיו כבר אין את מי לשאול/ הפסדנו שמנו לעצמנו גול,
המגרש בוער והקהל נמלט/ מתפזר בבת אחת.
עננים מאבן/ בעצים יש עצב/ הרוח מעיפה הכל,
זהירות רק לא ליפול -לא ליפול.
בסוף איך שרדנו את הכל,/ שרנו מילים שקטות בקול גדול
יבוא מה שיבוא נקום ונעלה/ את הבית שוב נבנה.
עננים של גשם/ רד אלינו קסם
הרוח נעימה לכל,/ מלטפת את החול.
עננים של גשם/ רד אלינו קסם,/ הרוח נעימה לכל,
אני חושב שאני יכול – לא יכול.
