וידויו של מי שהחיים לא חייכו אליו. כפיר צפריר משחרר מקבץ מבואס על בנאדם, שחייו מובילים לאם-אין-אני-לי-מי-לי. גם אלוהים נמצא בכתב האשמה-דכדוך. צפריר משליך הכל למצבור התלונות כדי להבהיר: אני מרגיש באסה, מתוסכל לאללה, כל העולם חארה, כולם נחשים, לא סומך על אף אחד. זורק גם משפטים שלא נדבקים לשיר כמו "מתרוצץ סביב העובדה שבלי הקמח אין מה לאכול". לא הטקסט הוא שיכניס את צפריר לרשימת הראפרים הטובים בעברית.
מוסיקלית יש על מה לבשר. כאן צפריר  מצליח לייצר את הדרמה ולשכנע כי היא אותנטית. החיבור בין הראפ לפזמון המלודי מוצלח. מבנה שלושת החלקים אפקטיבי.  העיבוד טוען את השיר בתזמור אלקטרו רוק מרשים, שמעצים את התחושה. השירה אמוציונאלית, מתכוונת, מסתכרנת חזק עם העיבוד.

*** השיר מוקדש לקמפיין "משאירים את דניאל בישראל", שנועד להשאיר את בני משפחות העובדים הזרים שנולדו בארץ וללאפשר להם להיות ישראלים. הוא נכתב בעקבות סיפורו של דניאל קרוז בן 15 בן להורים פיליפינים, המיועד לגירוש. דניאל נולד בישראל לסוזי ודני, ממש כמו אחותו הקטנה יעל. הוריו הגיעו לישראל באישור עבודה לעובד זר מטעם המדינה ועבדו כמטפלים סיעודיים לקשישים במדינה.  דניאל עבר מסלול רגיל שכל עלד ישראלי עובר – מגן ילדים, בית ספר, חטיבת ביניים ובתיכון. הוא מדבר אך ורק עברית ומקיים את כל הנורמות הרשמיות והלא רשמיות של ישראלים. למעשה הוא משמש כמדריך צופים ושחקן כדורסל במכבי תל אביב וחלומו הגדול הוא להתגייס לצה"ל.
בקליפ מככב דניאל בתור עצמו והוא שוזר בתוכו את סיפורו האישי,  מי שמגלמים את הוריו הם ישראלים בני פיליפינים שנולדו אף הם בארץ וחוו כמותו את אותם משברים שהמדינה מנחיתה בנוגע לילדי עובדים זרים שנולדים בארץ.
כפיר: "כיום קיימות מאות משפחות במדינת ישראל שכמו דניאל ומשפחתו עומדות לקראת משפט גורלי אשר יחרוץ את זכות קיומם במדינה, למרות שנולדו וגדלו כאן. כמו מאד ילדים, דניאל קרוז חי ונאבק במלחמה יום יומית על המהות שלו, על החופש והזהות שלו. דניאל נלחם להיות ישראלי. אנחנו כאן כדי לוודא שהוא יישאר".

כפיר צפריר אש בימוי: כפיר צפריר 

אתה תהיה כל מה שתרצה להיות/ אתה תראה שאלוהים בך בוחר
כשהנשמה בוערת אש רק תאמין בכל הלב שזה שלך וכך יהיה/ וכך יהיה
אני עכבר מעבדה העולם הוא עגול/ ולאלוהים יש נטייה לדפוק על כל דבר מחיר לא זול
אני זוכר את הכל היו רגעי משבר שגרמו לי לרצפה לזחול
הרגע שאתה חנוק ולא נשאר לך קול/ מתרוצץ סביב העובדה שבלי הקמח אין מה לאכול
כולם דיבורים כמו חול/ מילה של בן אדם את עתידך היא לא תסלול
זוכר את החורים בקירות/ זוכר את החיפוש בלילות/ אחרי שאכטה שתמחק לי את הצרות
לשעה או שעתיים זה מה יש אז לפחות/ אני מחשב הכל לאט/ כי מאז שדפקו אותי אני לא עוצם עיניים רק אחת
אני לא סומך על אף אחד/ אוחז בחליל שמוציא את הקוברה מהכד/ וכולם נחשים אז הפכתי לצייד
כבר נזרקתי מתהום כשהושטתי את היד/ אני מודה דרך הישר גובה מחיר ואני שילמתי כבר מספיק

כפיר צפריר פייסבוק