זוהי תוצאה של הקורונה?  מאיה משעול חוזרת על "אין מציל" עד לעייפה. בחייה לא מתרחש דבר שישנה מציאות. ממה להציל אותה? מעצמה?  זהו מבע סתמי של נואשות וחידלון המעיד אולי על מצב פסיכולוגי שבו הדוברת אינה מגיבה לכל ההיבטים הרגשיים, החברתיים והפיזיים השזורים בחייה – אדישות קלינית שמובילה לתחושה הזו של אין ישועה, שכלום לא זז.
המוסיקה אינה  מוסיפה ממד שיבהיר את כוונת היוצרת. היא נשמעת נעימת זמר, אפילו מעט מתקתקה, בטח לא נואשת. המקצב, המנגינה והתזמור אינם מעידים על מצב של אבדון. הנרטיב והמוסיקה נעים בשני מישורים מקבילים, והסיפור שלה מתמסמס. .

מאיה משעול אין מציל