אמר מי שאמר: האושר הוא לא להיות עשיר בכסף, אלא התהליך בדרך לשם. עדיף להיות מסוגל להעריך דברים שלא ניתן להשיג מאשר לחיות בעולם של דברים שלא ניתן להעריך. וגם: האושר לא נמצא בבעלות לכסף אלא בתהליך שעברת על מנת להשיג אותו. מארינה מקסימיליאן שרה על הדרך לאושר. היא אינה עוברת דרך כסף.
השיר האוטוביוגרפי עולה על מסלול קצבי מלודי-קצבי נגיש, מתפתח בטון נרגש מתכוון, מבטא את את הרגעים שבשבילם שווה לחיות, המתנות הקטנות שמקבלים מטעויות. הפתיח כפסקול של סרט מתח, ואז – רוח פרצים של לב מרומם, צלילים שמתכנסים למבע של התלהבות, צליל בס אפקטיבי שרץ איתה לאורך השיר.
מארינה מתיימרת לסכם חיים. לא בטוח שהיא מסוגלת להיכנס לעומקם בשיר קצר, אבל אין ספק: השיר הזה מבטא ברטרוספקטיבה פרץ רגשות שהוא תמצית של תחושה עכשווית, וזו נשמעת מזוקקת, אמינה. עוצמתית.
*** קליפ: מארינה מקסימיליאן חוזרת לשכונה שגדלה בה אחרי 20 שנה עם בתה הבכורה, מהרהרת על הפשטות שגדלה בה, שלא היה חסר בה דבר".
מארינה מקסימיליאן רגעים צילום ועריכה: עמרי קליין
לא היה לי כל מה שרציתי/ זה דווקא טוב בעצם/ זה לא נורא בלי כסף
לא היה לי ולא מיציתי/ עשה לי טוב לקצב/צמאה לחקור תקסם
לא קיבלתי כל מה שביקשתי/ וזה עשה לי חשק/
חוסכת לי כל שקל/ לא היה לי ולא בכיתי/ הם נתנו כל מה שיש להם/ זה חיזק תקשר
וראיתי בדמיון חלומות גדולים/ רושמת לפרטי פרטים / את העתיד שלי
בניתי בדמיון ארמונות גבוהים/ אין זמן לאכזבות גדולות/ חוגגת נצחונות קטנים
יש רגעים שבשבילם שווה לחיות/ יש מתנות שמקבלים רק מטעויות/ אני גאה במי שגדלתי להיות
באמצע כל התכניות/ רגליים קטנטנות/ הפכו לי תחיים
לא היה לי מה שלשכנים יש/ זה דווקא טוב בעצם/ ולא הרגשתי חסר
במגרש עם הכדור משחקים / החום שורף בעשר/ אבטיח במרפסת
וראיתי בדמיון חלומות גדולים/ רושמת לפרטי פרטים / את העתיד שלי
בניתי בדמיון ארמונות גבוהים/ אין זמן לאכזבות גדולות/ חוגגת נצחונות קטנים
יש רגעים שבשבילם שווה לחיות/ יש מתנות שמקבלים רק מטעויות/ אני גאה במי שגדלתי להיות
באמצע כל התכניות/ רגליים קטנטנות/ הפכו לי ת׳חיים
