אז היא איתו או לא איתו? תיתן לו מפתח או לא? מה היא בכלל רוצה? שיצלול איתה עמוק לנשמה שלה? לחיות את הדימיון שמנגן לה על הלב. מה היא רוצה ממנו, מה היא רוצה מאיתנו?
הטקסט המופרך הוא חלק מהפקת EDM לרחבות. אליאנה תדהר היא כלי. המילים הן יותר אמצעי מאשר מטרה. הביצוע המבטא כאילו סבל הוא פייק. את המנוע של השיר מתניע ג'וני גולדשטיין. אצלו נמצאים המפתחות. עיקר הסיפור הוא הפקת הסאונד, לא הזמרת החדגונית, אפילו לא השיר. אין כאן שום דבר לנשמה.  הזמרות הן מדגמנות את יצרני הסאונד. הילדים של ימינו גדלים על הרזון המוזיקלי הזה. אליאנה תדהר תשמש להם מודל הערצה. מכשירי ההזרמה יעיפו קדימה. מה הבעיה: אין בעיה. גם מוצרי מוסיקה נמכרים.  תדהר היא מוצר. הקשר בינה ובין יצירה הוא פחות ממקרי. הקליפ האירובי היא חלק ממוצר האינסטנט הזה.

קליפ: בימוי וכוריאוגרפיה – אביחי חכם צלם: מתיאס זגוני

לא מסתבכת/ לא מגלה/ לא מתרצה/ לא מסתפקת
רק במעט תאהב אותי קצת/ לא מצטערת/ הולכת עד הסוף/ כי איתך זה ממכר
לאט מחפשת/ בין השורות עשן ואורות/ בפנים עוד שומרת/ על האמת לא בא לי לתת
מפתח לדלת/ לחשוף את הפחדים/ כי איתך זה ממכר
לא מתקרבת/ לא מתקרבת/ אבל נשברת/ כי איתך זה ממכר
אז בוא נצלול עמוק לנשמה שלי/ נרקוד אל תוך חלום שמתעורר אצלי
נחיה את הדמיון שמנגן לי/ על הלב כשאתה כאן/ זה כואב כשאתה כאן
לא מפחדת/ לא מנסה/ להיות בשבילך מישהי אחרת
מכל מכה יותר חזקה/ יותר מדוייקת/ למרות שהנפילות שלי איתך/ זה ממכר
לא מתקרבת לא מתקרבת/ אבל נשברת/ כי איתך זה ממכר
אז בוא נצלול עמוק לנשמה שלי/ נרקוד אל תוך חלום שמתעורר אצלי
נחיה את הדמיון שמנגן לי/ על הלב כשאתה כאן/ זה כואב כשאתה כאן