"ימים טובים" של משה פרץ משתייך לקו המוכר שלו: פופ-מיינסטרים מלודי, רגשי, נגיש מאוד, עם שילוב בין כאב אישי לבין נחמה פשוטה ואופטימית. לב השיר עוסק ברעיון פשוט: המתנות הגדולות של החיים אינן בהכרח אירועים דרמטיים, אלא רגעים קטנים – חיבוק, נוכחות, ריקוד בסלון, תשומת לב בזמן הנכון. המסר: הרגעים הקטנים בחיים הם לפעמים ההצלה הגדולה.
השיר מציב קונטרסט ברור: מצד אחד – חרדות, לילות שחורים, דימויים של סכין, אקדח, פצצה מתקתקת. מצד שני – חיבוק באמצע היום, הזמנה לריקוד, ישיבה במרפסת. המסר: גם בתוך הכאב קיימים "ימים טובים" – לפעמים סמויים מן העין, ואם לומדים לזהות אותם, הם מצטברים למשמעות. זהו מסר אוניברסלי, קל להזדהות, לא מתיימר להיות פילוסופי מדי. חולשתו – נדוש עד שחוק.
הדימויים בשיר קיצוניים אך פשטניים : "הלילות השחורים שהיו כמו אקדח", "הימים כמו סכין מתקפלת", "את היית כמו פצצה מתקתקת". השימוש בשפה של סכנה פיזית לא אמינים. הדימויים דרמטיים יותר מהחוויה עצמה, ויוצרים תחושת הגזמה.
הפזמון בנוי כמעין מנטרה: "לפעמים יש דברים נסתרים לא נבין לא נראה בעיניים" – מעט כללי. נדוש, קליט מאוד, מאפשר הזדהות מיידית.
פרט למסר הכללי, פרץ גולש לתיאור קשר בינו ובינה  דרך פעולות קטנות: הוא נותן מקום לשקט., מזמין לריקוד, מחבק. זו אהבה שקטה, לא גרנדיוזית. השילוב הזה נשמע אקראי ורופף.  הדמויות עצמן לא מאוד מפורטות – אנחנו יודעים מעט מאוד עליהן מעבר למצב הרגשי. התחושה היא של תוספת לא קוהרנטית.
הלחן "עגול", נעים, פזמון פתוח ומתרומם, עיבוד פופ סטנדרטי,  מאפשר למילים להיות במרכז. משה פרץ מנסה כאן מסר ברור וחם בשירה רהוטה במוסיקה קליטה  המכוונת חזק לקהל רחב. חולשתו בדימויים, היעדר עומק נרטיבי אמין ומשמעותי – מעבר לרעיון המרכזי.

משה פרץ ימים טובים

לא יכולתי לשתוק אז כתבתי שירים
חרדות ששיחקו לי בעצב
הלילות השחורים שהיו כמו אקדח
הימים כמו סכין מתקפלת

ומרוב הדמעות לא הצלחתי לשיר אז הייתי צורח בשקט
תמילים שאמרת לי בלילה ההוא
שרציתי לקום וללכת

לפעמים יש דברים נסתרים
לא נבין לא נראה בעיניים
ולפעמים עננים אפורים
מסתירים לנו את השמיים
ימים טובים מתנות מתנות
שיפלו לנו על הידיים
ולפעמים לחבק אותך ככה
באמצע היום שעתיים

יום שני שחזרתי אחרי הופעה
את ישבת לבדך במרפסת
לא דיברת וראיתי שאת עצובה
את היית כמו פצצה מתקתקת

לא דיברתי הרבה ונתתי מקום
כאבים שעוברים עם הרוח
אז הזמנתי אותך לריקוד בסלון
לא עומדים במקום הבטוח

ולפעמים יש דברים נסתרים
לא נבין לא נראה בעיניים
ולפעמים עננים אפורים
מסתירים לנו את השמיים
ימים טובים מתנות מתנות
שיפלו לנו על הידיים
ולפעמים לחבק אותך ככה
באמצע היום שעתיים
 

משה פרץ פייסבוק