אני שונא סופרלטיבים מעורפלים, מכלילים, סתמיים, אבל אני מוכן להחריג את נגה ארז. אומר מיד: מותר לכם לדלג על הביקורת ולהגיע ישר לעניין. תאזינו ותבלו. עשיתי Repeat על החדש שלה. אעשה עוד אחד ועוד אחד. Kids הוא חריג לא רק במונחים של יצוא ישראלי, וברור שכזה עוד לא יצא ממוסיקאי ישראלי. הוא אלבום מסעיר גם בהיבט אוניברסלי.
הזמרת-מוזיקאית-ראפרית-מפיקה התל-אביבית יצרה אלבום נועז, חדשני, ממכר, חיוני, שונה מההפקה התעשייתית ומהטקסטים שאפיינו את Off the Radar, משנת 2017.
אלבום פופ ראפ עכשווי מהסוג של נגה ארז הוא תקדים לא רק במונחים מקומיים. ראפ? ארז טורפת את הקלפים. משתחררת מכבלי הז'אנר לטובת חופש קולי ולירי שניתן להחיל באופן אוניברסלי כרגע על כל מרקם הפופ. קולה גמיש להפליא רב גווני, רב הבעתי, מתאים לשינוי הזהות הסכיזופרנית שלה בקונטקסים של התייחסות לשעמום, זעם פוליטי, תסכול, שמחה. המוזיקה שעושה ארז עם בן זוגה ליצירה ולחיים אורי רוסו, היא כל כך רב גונית, שופעת המצאות, יש בה צד מלודי מקסים, נגיעות מזרחיות, המון הומור, אנרגיות מזיזות, מצבי רוח שמשנים קצבים.
היא פותחת בחוסר תוחלת לקבל עזרה במצב נפשי: – I’ve been deep, deep, deep/ deeply depressed/ ‘Get help’, they might suggest/ Trash talk, I take offence/ Might as well just band my chest/ Won’t sit my ass on sofas/ Stop spitting nonsense, get me something else.
זו פתיחה נועזת לאלבום שנשמעת הכל חוץ מדיכאון.
ב – End Of The Road היא שרה: "אני לא יודעת מה באמת קורה בסוף הדרך (אולי כלום) /אבל הטיול שלי מטורף / אני לא סיימתי קיבלתי המון". מה באמת קורה בסוף הדרך של נגה ארז? בואו ננסה לעלות עליו: "קיבלתי את הכרטיס שלי אני נמלטת, / מוכרת, מעבר לים / אני פשוט ממצמצת, ומקבלת תשלום".
עוד משהו מהמסע שלה? תנו לדמיון לרוץ לפניה במסע ההזוי "אני בדרך/ השארתי את גופי במזרן ליד מפרץ סן פרנסיסקו". נותנת לזרם התודעה להתחרז:
"I bought a car and a cottage/ I've got ‘Suzanne’ in my baggage".
נגה ארז – End Of The Road
נגה ארז אלטרנטיבית, משדרת סוג של מטורללות, יורדת לשוליים, משחקת אותה Trip Mad, שרה במבטא אנגלי אתני כבד, בניכור, במבע סרקסטי בתמליל מחורז מוקפץ, שעולה איתה על מסלול רוק היפ הופ שאינו לוקח לשומקום, או לאי הידיעה מה יהיה בסוף דרכנו. כל שיר לוקח למסלול אחר ממציא עצמו מחדש מבחינת סאונד והפקה.
כתיבת השירים של ארז חכמה,רוויית ניואנסים, שנונה. ב- KIDS היא מראה עד כמה היא מגובשת כיום בעיצוב הצליל שלה.
