פסטיבל החשיפה הבינלאומי בישראל: נא להכיר נינט טייב

רק היום נינט טייב מרשה לעצמה להיחשף לעולם כמו אמני רוק ישראלים כנגה ארז ולולה מארש, והאירוע ב"הצוללת הצהובה" מאפשר לה לעשות זאת במרוכז ובלי תסכול, כי יש לה תעודת זהות מוזיקלית להציג.

נובמבר 25, 2021

 4/5

אני צריך הסבר: אחרי כל הקריירה שלה, הותק והמוניטין, נינט טייב עוד זקוקה לאירוע חשיפה בינלאומי, המקבץ 50 אורחים מרחבי העולם? עליתי לירושלים למועדון "הצוללת הצהובה" להיווכח במו עיני. היא עלתה אחרונה (אחרי אלי דג'יברי, קיימא ו – Garden City Movement) ושרה מקבץ משיריה המוכרים. את "הללויה" של לאונרד כהן השאירה להדרן.
אז כן, עלה אצלי סימן שאלה (מה היא צריכה את זה?), ומצד שני, זכיתי לעוד כמה רגעים מרטיטים של זמרת שעושה רוק אותנטי. אילו אנוכי אחד מהמוזמנים לפרזנטציה, הייתי לוקח פרטים.
בוא נודה על האמת: ה"קניינים" וכל המתעניינים מחו"ל שהגיעו ביוזמת "צוללת צהובה" ומשרד החוץ עדיין לא מכירים את נינט בגלגול הזה. עידן ה""מאמי הלאומית" שלה הסתים. מי שהעידה על עצמה שרק בגיל 25 התחילה לגעת בגיטרה, היא עכשיו בפרק אחר לחלוטין בדרכה כסינגר-סונגרייטר.היא הפכה לאחת הרוקריות היותר נועזות-משובחות במוסיקה המקומית, יוצרת-זמרת מופלאה, שהתרחקה מהכינוי המחבק שהומצא על-ידי התקשורת.
רק היום נינט טייב מרשה לעצמה להיחשף לעולם, כמו אמני רוק ישראלים כנגה ארז ולולה מארש, והאירוע ב"הצוללת הצהובה" מאפשר לה לעשות זאת במרוכז ובלי תסכול, כי יש לה תעודת זהות מוזיקלית להציג.
שיר כמו" סלף דיסטרקטיב מיינד" (Self Destructive Mind), שהיא ביצעה באירוע, הוא המהות של כל מה שהיא, שיר שמחבר את כל תחנותיה: המאבק בינה לבין עצמה בין הספק בכשרונה, ביצירתה לבין הקיום. זהו מאבק מתמשך, שספק אם אתה נחלץ ממנו. תמצית מזוקקת שממצה את עולמה. בשביל שיר כזה והאינטרפרטציה ל"הללויה" בהדרן – מגיעה לה החשיפה הזו.